חשיבות צריכת הסידן בילדים

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

חשיבות צריכת סידן בילדיםלרמות תקינות של סידן בגוף ישנה חשיבות עליונה לאורך כל שלבי החיים, החל בשלבי ההתפתחות העובריים, בהם מתפתח השלד וגדלות העצמות וכלה בגיל השלישי, שבו העצמות עלולות להישבר ולגרום לנפילות ונזקים חמורים ביותר לבריאות. רבים לא יודעים זאת, אבל הסידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בגוף האדם (והיסוד החמישי בשכיחותו) כאשר תכולת הסידן יכולה להוות עד שני אחוזים ממשקלו הכולל של הגוף.

לשם מה דרוש לנו סידן בילדות?

הסידן דרוש לנו כמובן בראש ובראשונה לבניית העצמות ולבניית השיניים ולכן ישנה חשיבות עצומה לאספקה נאותה של סידן בתקופת הילדות, המתאפיינת בצמיחה מהירה והתפתחות מהירה של השלד. בנוסף לכך, הסידן חשוב מאוד גם למנגנונים ביוכימיים רבים בגופנו. כך לדוגמה הוא נחוץ להעברה העצבית הקשורה לכיווץ השרירים, להרפיה ולכיווץ של כלי דם, תורם להעברת אותות חשמליים הקשורים לפעילות הלב, חיוני למערכת קרישת הדם, קריטי להפרשה של אנזימים והורמונים חשובים ובנוסף לכך, משחק תפקיד מרכזי במערכת החיסון.

לאור כל זאת, רמות נמוכות של סידן בילדות יכולות לבוא לידי ביטוי בהתפתחות לא תקינה של השלד והשיניים, לבעיות נוירולוגיות שונות ולפגיעה במערכת החיסון. הבעיה השכיחה ביותר המקושרת עם ספיגה לקויה של סידן בילדות היא רככת, מחלת עצם שבאה לידי ביטוי בעצמות רכות מאוד ובמבנה אנטומי לא תקין של השלד.

מחלה זו לרוב נגרמת כתוצאה מרמות נמוכות של ויטמין D, הגורמות לספיגה לקויה של סידן במעי, הפרשת סידן מהעצמות לדם וירידה בקליטת הסידן בעצמות.

היכן נשמר הסידן בגופנו?

כ- 99 אחוזים מהסידן בגופנו נאגרים בשיניים ובעצמות שבהן הוא משמש כאלמנט מרכזי בחיזוק ובנייה. רק אחוז אחד בלבד מכלל הסידן נמצא במחזור הדם, ברקמות הרכות ובנוזלי גוף אחרים. הריכוז של הסידן מחוץ לשיניים ולעצמות נשמר קבוע על ידי מערכת ויסות אנדוקרינית. מטבוליזם תקין של סידן תלוי ביחסי הגומלין המתנהלים בין רקמת העצם, מערכת העיכול, הכליות, בלוטת התריס ועוד. חסר כרוני בסידן, הנגרם בראש ובראשונה בשל תזונה דלה בסידן הוא הגורם המרכזי למסת עצם נמוכה.

בדם מופיע הדם בכמה צורות: 14% מהסידן בדם נמצא בקומפלקס עם זרחן, לקטאט או מולקולות אנאורגניות אחרות, 8% קשור לגלובולינים, 32% קשור לאלבומין ואילו 46 אחוזים מהסידן זורמים במחזור הדם כסידן פעיל ביולוגית (סידן יוני חופשי).

כיצד אנו סופגים סידן?

במזון רוב הסידן מצומד למרכיבי מזון שונים ועל מנת שנוכל לספוג אותו, עלינו לפרק את הקומפלקסים ולשחרר מהם את הסידן. פירוק הקומפלקסים מתרחש בקיבה שבה התוכן החומצי מסייע לקבלת יונים מומסים של סידן. בדופן של המעי הדק הסידן נספג הן באופן פסיבי והן באופן אקטיבי כשבחלקים העליונים של המעי הדק הספיגה של הסידן היא הטובה ביותר וככל שמתקדמים במורד המעי הדק, הספיגה הולכת ונהיית פחות יעילה.

כמו כן הספיגה תלויה מאוד בגיל המטופל. במהלך הינקות, הספיגה של הסידן מהמזון מגיעה ל60%, במהלך גיל ההתבגרות הספיגה מתייצבת על 25% עד 35% ואילו במהלך ההזדקנות, היא דועכת באופן הדרגתי. הספיגה של הסידן משתפרת בשילוב עם ויטמין C, A ובמיוחד D, אך מנגן, ברזל, זרחן ומגנזיום מעכבים את הספיגה של הסידן.

כמו כן סיבים תזונתיים קושרים אליהם סידן והופכים אותו לפחות זמין לגוף ובנוסף גם תפריט עשיר מאוד בחלבונים, בעיקר חלבונים מן החי, פוגע ביעילות ספיגת הסידן.

מה הוא המינון המומלץ לצריכת סידן בילדים?

המינון המומלץ לצריכה משתנה במהלך החיים. תינוקות עד גיל חצי שנה צריכים לצרוך 210 מיליגרם ליום, בין גיל שבעה חודשים עד גיל שנה יש לצרוך 270 מיליגרם ואילו בין גיל שנה עד גיל שלוש שנים, יש לצרוך בין 500-700 מיליגרם ליום. בין גיל ארבע לגיל שמונה מומלץ לצרוך בין 800-1000 מיליגרם ליום ובין גיל תשע לגיל 18 מומלץ לצרוך 1300 מ"ג ליום.

באילו מזונות יש סידן?

בתזונה המערבית כשבעים אחוז מהסידן מגיעים מיוגורט, גבינות וחלב. מקורות נוספים לסידן הם במיה, ברוקולי, עירית, פטרוזיליה, שום, אפונה, קינואה, תימין, בזיליקום, סרדינים על עצמותיהם, אצות ים ירוקות או חומות, גרעיני חמניה, אגוזי ברזיל, טחינה מלאה, תאנים מיובשות ועוד.

באילו מצבים יכולה להתרחש היפוקלצמיה (רמות נמוכות של סידן בדם) בילדים?

הגורם המרכזי לרמות נמוכות של סידן בדם הוא פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס שיכולה להיות מולדת, להופיע לאחר ניתוח או להופיע על רקע לא ברור (היפר-פארא-תירואידיזם אידיופאתי). בנוסף לכך, ישנן תרופות מסוימות הניתנות לילדים שעלולות להוביל לפגיעה במשק הסידן, כמו לדוגמה תרופות שונות הניתנות לילדים הסובלים מאפילפסיה. רמות נמוכות של סידן בדם שכיחות גם בקרב ילדים הסובלים ממחלת כליות כרונית, דלקת לבלב חריפה, תזונה לקויה ודלה בסידן ועוד.

עצמות דלות בסידן כפי שציינו, יכולות להיות תוצאה של מחסור בוויטמיןD על רקע הימנעות מוחלטת מחשיפה לשמש, מיעוט בצריכת ויטמיןD בתזונה ועוד.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

מחלות ילדים

כל מה שרציתם לדעת על מחלות ילדים כאן באתר

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן