ההערכות המספריות לגבי שכיחות איידס בילדים מדברות על 2.5 עד 3.3 מיליון ילדים חולים ברחבי העולם, נכון לשנת 2010, וכ- 330,000 ילדים חדשים אשר נדבקים כל שנה. כ-90% מהילדים החולים חיים ביבשת אפריקה ובמדינות מתפתחות, ורק כעשרה אחוז מהם חיים במדינות מערביות.
HIV הינו נגיף הכשל החיסוני האנושי, הגורם לאיידס כתסמונת הכשל החיסוני הנרכש. ווירוס זה הורס את תאי מערכת החיסון, ומשאיר אותה ללא יכולת להילחם בזיהומים ובסוגי סרטן מסוימים.
הטיפול המוקדם ב- HIV או מניעת ההידבקות, עשויה לתרום ולהקל על איכות חייהם של ילדים ומשפחות רבות. עם זאת, חוסר השקעת משאבים לבדיקה נאותה, טיפול תרופתי, תכניות מניעה ולימוד לגבי סטיגמות ואפליה עלולה להמשיך את סבלם של הילדים ולהכריע את גורל המגיפה.
המשפחות, החברים והקהילה הרחבה צריכים להיות קו התמיכה הראשון של הילדים החולים, הם נדרשים לספק את צרכיהם המעשיים והחומריים, החברתיים, הפסיכולוגיים והרגשיים. במדינות בהם שכיחות האיידס גבוהה, ישנו עומס כלכלי על המשפחות אשר מתקשות לספק תמיכה זו.
גורמים ותסמינים לאיידס בילדים
רוב ההדבקות ב- HIV בילדים מועברות מהאם לילד במהלך ההיריון, הלידה,או ההנקה. עם זאת, הודות לפיתוח והתערבות על ידי טיפול מונע, ירדה שכיחות ההדבקה בדרך זו.
סיבות נוספות להדבקה עלולות להיות כתוצאה מעירויי דם באמצעות דם נגוע או מחטים מזוהמות אשר לא חוטאו. בארצות הברית ומדינות מערביות, הדבקה זו כבר אינה קיימת, אולם היא עדיין מתרחשת במדינות העולם השלישי.
כמו כן, ילדים נדבקים באמצעות שימוש בסמים והדבקה באמצעות מגע מיני, במיוחד במדינות נכשלות בהן הילדים פעילים מינית מגיל צעיר.
בדרך כלל, ילדים אשר אימותיהן ידועות כחולות איידס, ייבדקו בכל חשד לזיהום. עם זאת, לפעמים הילדים לא ידועים כחולים עד גילוי הסימפטומים. התסמינים עלולים להיות לא ספציפיים, אולם השכיחים ביניהם כוללים: קושי התפתחותי (קושי לעלות במשקל, או חוסר הגעה לאבני דרך התפתחותיות), בעיות במוח או במערכת העצבים המתאפיינות בהתקפים, קשיי הליכה או ביצועים ירודים.
כמו כן, הילדים יסבלו ביתר שאת ממחלות ילדות שכיחות כמו דלקות אוזניים, הצטננויות, כאבי בטן ושלשולים. כאשר המחלה הינה חמורה יותר, הילדים עלולים לסבול מזיהומים אופורטוניסטים, אשר רק לעיתים רחוקות יתקפו אנשים בריאים. זיהומים אלה כוללים זיהום פטרייתי בריאות, זיהום קשה עקב CMV ועוד.
אבחון וטיפולים
בדיקות נוגדנים ל- HIV אינן מדויקות עבור תינוקות, משום שהתוצאות משקפות את נוגדני האם, אשר עלולים להישאר במערכת הדם של התינוק עד 18 חודשים. עם זאת, לרוב, אבחון תינוקות עם HIV ייקח בין חודשיים- עד שלושה חודשים מיום הלידה.
רוב בדיקות האיידס מחפשות נוגדנים ל- HIV ולא את הנגיף עצמו. בבדיקות איידס לתינוקות משתמשים בטכניקה אשר מגבירה ומזהה כמויות קטנות של הווירוס בפועל. 20% מהילדים ירכשו זיהום אופורטוניסטי במהלך השנה הראשונה לחייהם.
עקרונות הטיפול באיידס דומים אצל מבוגרים וילדים, אולם ספקי השירות הרפואי חייבים לקחת בחשבון את ההבדלים הקשורים בגיל, בספירת תאי CD4 ורעילות התרופה המוצעת. טיפול ב- HIV בילדים מאט את התקדמות המחלה ומאפשר לילדים לחיות למשך פרק זמן ארוך, חיים בריאים יותר, עם זאת, רק 28% מהילדים מקבלים טיפול יעיל.
הטיפולים התרופתיים הניתנים בסירופ הינם יקרים יותר, ולכן הילדים נאלצים להסתפק בשבירת הכדורים המותאמים למבוגרים, ומסתכנים במינון נמוך מדי. בעיה מרכזית אחרת המיוחדת לילדים היא מחלות ילדות כחזרת או אבעבועות רוח, אשר מתגלות כאשר הן אינן מגיבות לטיפול הידוע. זיהומים אופורטוניסטים כמו שחפת מהווים את הגורם העיקרי לתמותת הילדים.