תפרחת החיתולים היא מחלה דלקתית של העור ששכיחה במיוחד בקרב תינוקות בגילאים תשעה חודשים עד שנה אחת.
המחלה באה לידי ביטוי בכתמים בוהקים ואדומים בעור, בתחושה של אי נוחות ושל גירוי עורי. שמה ניתן לה משום שהאזורים המגורים הם האזורים שמכוסים על ידי החיתול.
מה הם הגורמים למחלה?
לפי ההשערות הסבירות ביותר נראה כי מקור המחלה הוא במגע שנוצר בין העור הרגיש של התינוק לבין הצואה או השתן. עדות לכך ניתן לראות בתינוקות שסובלים מתפרחת חמורה במיוחד כאשר הם משלשלים או כאשר החיתול שלהם מוחלף באופן לא תדיר.
במקרים מסוימים תפרחת החיתולים מופיעה בעקבות טיפול אנטיביוטי, ישנם תינוקות שמפתחים את התפרחת בשלב שבו הם עוברים מצריכת חלב אם באופן בלעדי לצריכת מזון מוצק ועוד.
תסמינים של תפרחת החיתולים
התסמינים יכולים להופיע במגוון דרגות חומרה. במקרים הקלים איבר המין והישבן של התינוק יכוסו בפריחה ורדרדה אדמדמה שתורכב מכתמים קטנים או נקודות זעירות. במקרים האלו בהם מדובר על תפרחת חיתולים קלה, לרוב לא מדובר על תסמינים שיציקו לתינוק יותר מדי אם כי בהחלט תיתכן תחושת צריבה בעת מתן שתן.
במקרה של תפרחת חיתולים חמורה, התפרחת יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית ולכאב חריף. בין היתר במקרים החמורים ניתן יהיה למצוא כתמים אדומים ובוהקים במיוחד על עור הישבן של התינוק, יבלות, כיבים או נפיחות משמעותית בעור הישבן ובאופן כללי עור הישבן יהיה פצוע, סדוק ויבש.
יש לציין שבמקרים החמורים התפרחת עשויה להתפשט גם מעבר לאזורי העור המכוסים בחיתול לכיוון הרגליים או הבטן וכן חום הגוף של התינוק עלול לעלות. התסמינים החמורים לרוב מעידים על זיהום משני לתפרחת שבדרך כלל יצריך מתן של טיפול אנטיביוטי.
כיצד מאבחנים את המחלה?
כל עוד מדובר על מקרים קלים הרי שהאבחנה תתקבל תוך בחינה של התסמינים האופייניים. עם זאת, במידה ומדובר על מחלה כרונית וקשה במיוחד שלא הוקלה חרף הניסיונות לטפל בה, ייתכן מאוד שיהיה צורך לבצע בדיקות מקיפות אצל רופא עור שמתמחה במחלות עור בקרב תינוקות.
כיצד מטפלים במחלה?
במקרים הקלים הדרך הטובה ביותר לטפל בתינוק היא פשוט להניח לו להתאוורר למשך כמה שיותר זמן ללא חיתול לגופו. כאשר התינוק ללא חיתול אזור איבר המין והישבן יכול להתאוורר באין מפריע ונמנע המגע בין השתן והצואה לבין העור הדואב. כמובן שמומלץ בזמן שהתינוק ללא חיתול להשכיב אותו על מגבת או על משטח החתלה חד פעמי שניתן יהיה להשליך לאשפה במקרה של תקלה.
כמו כן, חשוב להימנע מלעשות שימוש בסבון על העור הרגיש והכואב של התינוק. ניתן להוסיף למי האמבט שמן בלנאום או למשל אמול ולאחר האמבט אין לנגב את העור אלא לטפוח עליו בעדינות עם מגבת רכה במיוחד וזאת על מנת שלא לגרות עוד יותר את העור הרגיש. באופן כללי מומלץ להימנע משטיפות תכופות מדי של התינוק כדי למנוע את ההתייבשות של העור.
בכל מקרה של תפרחת החיתולים חשוב להחליף את החיתול באופן מידי לאחר ההשתנה או לאחר שהתרחשה יציאה על מנת שהמגע בין הצואה והשתן לעורו של התינוק יהיה מינימאלי. בנוסף לכך, יש למרוח משחה אנטי פטרייתית או משחות שונות על בסיס שמן דגים שמיועדות ליצור מעין שכבת הגנה בין העור הדואב לבין ההפרשות הצורבות.
המקרים החמורים של תפרחת החיתולים לרוב יטופלו על ידי שימוש במשחות שמכילות סטרואידים להפחתת ממדי הדלקת שמביאות להחלמה תוך כשבוע.