ויטמין D הוא שמן של חמש תרכובות אורגניות שהינן בעלות תפקיד משמעותי ביותר במשק הזרחן והסידן בגופנו. בנוסף לכך תרכובות אלו הינן בעלות השפעה על מגוון תהליכים פיזיולוגיים נוספים כאשר מדי פעם מתגלים תהליכים חדשים עליהם הן משפיעות.
מאחר והגוף האנושי מסוגל לסנתז חלק מהתרכובות האלו בעצמו, הרי שההגדרה של ויטמין D כוויטמין אינה נכונה וזאת כיוון שוויטמין הוא חומר שאין באפשרותנו לייצר בעצמנו ועלינו לצרוך אותו במזון. בעבר חשבו כי אין לנו אפשרות לייצר את החומר ולכן קראו לו ויטמין D. טעות זו השתרשה והשתמרה עד ימינו אנו.
באילו מצבים ניתן להגיע לחסר של ויטמין D בילדים?
להלן הגורמים המרכזיים למחסור בוויטמין D בילדים:
- השמנת יתר – במחקרים רבים נמצא כי ככול שה- BMI גבוה יותר, כך המחסור בוויטמין D חמור יותר. ככול הנראה לאחר שהוויטמין נספג בעור, הוא נאגר ברקמת השומן ולא מתבצעת המרה שלו לצורה הפעילה. לפיכך ככול שרקמת השומן נרחבת ומשמעותית יותר, כך פחות ויטמין D מומר לצורה הפעילה שלו.
בעבר בעיות הקשורות להשמנת יתר כמו לדוגמה יתר לחץ דם או התסמונת המטבולית, היו נחלתם הבלעדית של מבוגרים. כיום לעומת זאת, בעיות אלו הופכות ליותר ויותר שכיחות גם בילדים ובני נוער.
- תת ספיגה – כ10% מהוויטמין מגיעים מהתזונה, כשבעיקר מדובר על מזונות המועשרים בוויטמין D3. בעיות בספיגת שומנים יכולות להוביל לספיגה לקויה של הוויטמין המסיס בשומן ולהגדיל את הסיכוי לחסר בוויטמין, בשילוב עם גורמים נוספים.
- הימנעות מחשיפה לשמש – התהליך הראשוני של ייצור הוויטמין מתרחש בעור, לאחר שהוא סופג קרינת UV. לפיכך הימנעות מחשיפה לשמש יכולה להוביל למחסור בוויטמין. גורם זה רלוונטי בעיקר לקשישים המאושפזים במוסדות שונים, חרדים העוטים כסות כמעט על פני כל שטח העור ועוד.
בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה בשכיחות חסר בוויטמין D בילדים, ככול הנראה על רקע המודעות לנזקי הקרינה המובילים לכך שהורים רבים מקפידים הקפדה יתרה על כך שילדיהם לא ייצאו החוצה בשעות החמות ועל כך שיעשו שימוש בקרם הגנה המסנן את קרינת השמש.
- בעיות כבד ובעיות כליה – על מנת שהוויטמין יומר לצורה הפעילה שלו, הוא צריך לעבור מספר תהליכים ביוכימיים המתרחשים בנקודות שונות בגופנו כשבין היתר מדובר בכבד ובכליה. אי לכך, ילדים הסובלים מבעיות כליה או כבד, נמצאים בסיכון לפתח חסר בוויטמין D.
- טיפול תרופתי – ישנן תרופות רבות שיכולות לגרום למחסור כשבין היתר מדובר בתרופות נגד פרכוסים הניתנות לילדים הסובלים מאפילפסיה, סטרואידים ועוד.
מה הם התסמינים של חסר בוויטמין D בילדים?
חסר חמור בוויטמין D בילדים נקשר בעיקר בשמה של מחלת הרככת. במחלה זו עצמות השלד נוטות להתעקם משום שהן לא מתקשות. התפקיד המרכזי של ויטמין D הוא לגרום להגברת הביטוי של חלבונים קושרי סידן בתאי המעי הדק ושל תעלות הסידן בתאים אלה וכתוצאה מכך להגברת הספיגה של זרחן וסידן. מינרלים אלו נחוצים למינרליזציה התקינה של העצמות.
בנוסף לכך, הוויטמין בצורתו הפעילה משחק תפקיד חשוב בכל הקשור לשינוע הזרחן והסידן מהדם לעצמות ולספיגה חוזרת של סידן בכליות. כאשר רמתו של הוויטמין בדם נמוכה, בלוטת יותרת התריס מפרישה את הורמון הפרא תירואיד ביתא וכתוצאה מכך מתרחשת פעילות מוגברת של אוסטאוקלסטים (מפרקי עצם), סידן משתחרר מהעצמות לדם ומופרש יותר זרחן בשתן.
רככת באה לידי ביטוי במגוון תסמינים כשבין היתר מדובר בחולשת שרירים, עיוותים אנטומיים שונים בעצמות השלד, גולגולת רכה, כשל בשגשוג, בעיות שיניים שונות ועוד. מחסור בוויטמין D הוא הגורם העיקרי לרככת, אך מחלה זו יכולה גם להיות תוצאה של תפריט עני מאוד בסידן.
כיצד מאבחנים מחסור בוויטמין D בילדים?
נכון להיום אין תמימות דעים בין החוקרים בנוגע לערכים הנחשבים כתקינים וכן אין הסכמה בנוגע לצורת הוויטמין שיש למדוד בדם. אי לכך, כאשר ישנו חשד לרמות נמוכות של ויטמין D, נהוג לבצע מספר בדיקות ולהרכיב תמונה מלאה כשבין היתר מדובר במדידת צפיפות העצם, חיפוש אחרי סימנים לספיגה לקויה של סידן במערכת העיכול, בדיקת דם לבירור רמת הורמון בלוטת יותרת התריס ועוד.
כיצד מטפלים במחסור בוויטמין D בילדים?
הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל למחסור. כך לדוגמה אם המחסור התפתח על רקע בעיות ספיגה של הוויטמין במעי, הרי שטיפול בבעיה הראשונית יוביל לשיפור כמעט וודאי במשק הוויטמין.
במקרים הקלים ניתן לטפל על ידי העשרת התפריט במוצרים המכילים ויטמין D והגברת החשיפה לשמש בשעות המתאימות וכן ניתן לעשות שימוש במקרים מסוימים בתוסף ויטמין D, כל עוד לא ידוע על בעיות ספיגה.