אפילפסיה אצל ילדים

אפילפסיה היא לא מחלה אחת כפי שנהוג לחשוב, כי אם קבוצה שלמה של הפרעות נוירולוגיות שבאות לידי ביטוי בין היתר בפרכוסים אפילפטיים.

כיום, ידועים למעלה מארבעים סוגים של אפילפסיה שנבדלים זה מזה בצרוף המיוחד והייחודי של סוג הפרכוסים מהם סובל החולה, גיל ההתחלה של הפרכוסים שבו הופיעו לראשונה, הממצאים שעלו מהבדיקות השונות שבראשן בדיקת ה-EEG ועוד.

במאמר זה נזכיר מספר סוגים של אפילפסיה בילדים ונציין מראש שהחדשות הטובות הן שבקרב שבעים אחוז מהילדים שסובלים מאפילפסיה, המחלה לא ממשיכה ללוות אותם לבגרותם. כמו כן, נדון במאמר זה בהשפעות של המחלה על אספקטים שונים בילדות ונזכיר טיפול אחד שמיועד בעיקר לילדים ולא למבוגרים.

שלושה סוגי אפילפסיה שמתחילים בילדות

• אפילפסיה של האונה הרקתית – במחלה זו ההתקפים בדרך כלל מופיעים בגיל ההתבגרות או בתקופת הילדות המאוחרת. ההתקפים שמאפיינים את החולים בסוג זה הם התקפים מוקדיים מורכבים כשחלק מהם סובלים גם מהתקפי טוני-קלוני משניים כלליים. ישנם חולים בסוג זה שבהם הטיפולים התרופתיים לא מועילים ואין מנוס מלנתח אותם על מנת להביא מזור לסבלם.
• דלקת מוח על שם רסמוסן – סוג מסוים של אפילפסיה שמתחיל לפני גיל עשר שנים. לפי התיאוריה מחלה זו נגרמת בשל פעילות של מערכת החיסון נגד רצטפטורים של גלוטמט במוח. בבדיקות דימות ניתן לראות דלקת באחד מהצדדים במוח שללא טיפול עלולה להתפשט ולהוביל לשיטיון ואפילו לשיתוק בצד אחד של הגוף.
• תסמונת אוטהרה – תסמונת קשה ונדירה מאוד של אפילפסיה שמופיעה כבר בימים הראשונים לאחר הלידה או בשבועות הראשונים לאחר הלידה. מחצית מהחולים לא זוכים לחיות מעבר לגיל 12 חודשים ואלו שזוכים להמשיך לחיות מעבר לגיל זה בדרך סובלים משיתוק מוחין או ממגבלות אינטלקטואליות שונות.

ההשפעה של המחלה על הלימודים

למרות שההתפלגות של האינטליגנציה של הילדים שחולים באפילפסיה דומה מאוד להתפלגות האינטליגנציה של ילדים שאינם סובלים מהמחלה, הרי שהמחלה בהחלט יכולה לפגוע בהשכלה שלהם.

חלק מהילדים האפילפטיים צריכים למשל ללמוד בכיתות לחינוך מיוחד, וכן ישנם ילדים רבים שנאלצים להפסיד שיעורים ושעות לימוד לא מעטות מפאת ההתקפים. במקרים מסוימים ההתקפים יכולים לגרום לבעיות זיכרון, לבעיות בשינון חומר הלימוד ויש לציין שלחלק מהתרופות שניתנות לילדים שחולים באפילפסיה ישנן תופעות לוואי שעלולות לפגוע בהם מבחינה לימודית כמו למשל ישנוניות יתר.

במחקר רחב היקף שבוצע לאחרונה בארצות הברית נמצא שבעוד ששיעור מקבלי תעודת הבגרות עמד על 82% באוכלוסייה הבריאה, הרי ששיעור זה עמד על 64% בלבד בקרב חולי האפילפסיה.

השפעת המחלה מבחינה חברתית

המחלה יכולה להשפיע באופן שלילי ביותר על החולים מבחינה חברתית בתקופת הילדות. לפי מספר מחקרים נימצא שילדים שחולים באפילפסיה סובלים משכיחות גבוהה יותר של מקרי בריונות מצד קבוצת השווים ובנוסף לכך הורים רבים מגוננים על ילדיהם יתר על המידה. גוננות יתר זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות משליחה של הילדים לפעילויות כיתתיות, איסור על הילדים להשתתף בשיעורי ספורט, לצאת לטיולים ועוד.

דיאטה קטוגנית

דיאטה קטוגנית היא דיאטה מיוחדת שבה מושם דגש על צריכה של שומן ועל מיעוט של צריכת פחמימות וחלבונים. הדיאטה נמצאה יעילה בטיפול בילדים שסובלים מהתקפים חמורים במיוחד של אפילפסיה, שלא הפיקו תועלת מהטיפולים התרופתיים המקובלים.

הדיאטה פותחה בשנות העשרים של המאה העשרים והייתה בשימוש במשך עשור אחד בלבד, אך כאשר הומצאו התרופות המודרניות השימוש בה נעלם. בשנות התשעים של המאה העשרים היא זכתה להתעניינות מחודשת וכיום נראה כי מחצית מהחולים הילדים שעושים בה שימוש נהנים מהפחתה של חמישים אחוז בתדירות ההתקפים ואצל שליש מהניזונים מדיאטה מיוחדת זו היא נמצאה יעילה באופן מיוחד (בקרב שליש מהחולים הדיאטה הביאה להפחתה של תשעים אחוזים בתדירות ההתקפים).

למרות שהדיאטה נמצאת במחקר גם עבור מתבגרים ומבוגרים, כיום היא נמצאת בשימוש בעיקר בקרב ילדים שסובלים מאפילפסיה. למעשה נמצא כי ישנה עדיפות לנסות את התזונה המיוחדת לפי הדיאטה הקטגונית בקרב ילדים שבהם נכשלו הטיפולים התרופתיים על פני ניסיון ליטול תרופות נוספות או מינונים גבוהים יותר של תרופות.

את התוצאות של הדיאטה ניתן לראות כבר תוך שבועיים אך לרוב ההמלצה היא להתמיד בה לא פחות משלושה חודשים על מנת להבין האם היא אכן מוצלחת עבור המטופל.