אנמיה היא מחלה שבה ישנו ריכוז נמוך מהרצוי של תאי דם אדומים או המוגלובין בסרום. ההמוגלובין מורכב מקבוצת HEME המכילה ברזל ומחלבון הנקרא גלובין. ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות אחראים להעברה של החמצן המגיע לריאות לתאי הגוף ולסילוק של פחמן דו חמצני מתאי הגוף לריאות.
כאשר יש מעט מדי המוגלובין, מתרחשת ירידה באספקת החמצן ומערכות הגוף השונות לא יכולות לתפקד בצורה אופטימאלית.
ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של אנמיה כמו לדוגמה מחסור בוויטמין B12, מחסור בחומצה פולית, מחלות שונות של מח העצם ועוד. במאמר זה נתמקד בגורם השכיח ביותר לאנמיה בילדים (ובמבוגרים) – מחסור בברזל.
במהלך שנת החיים הראשונה, משקל התינוק גדל פי 3 והדבר גם נכון בנוגע לנפח הדם שלו. לפיכך ישנו צורך משמעותי בברזל לצורך ייצור מוגבר של המוגלובין. עם זאת, בשנת החיים הראשונה התזונה שמקבל התינוק דלה מאוד בברזל וזו הסיבה בגינה ממליץ משרד הבריאות לתת תוסף ברזל לתינוקות. לאחר ביצוע בדיקת ספירת דם בגיל שנה, ניתן בהתאם לסטטוס הברזל, להפסיק את מתן התוסף.
מה הם הגורמים למחסור בברזל בילדים?
ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל להתפתחות של אנמיה על רקע מחסור בברזל. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- תזונה דלה בברזל – ילדים שצורכים מעט מאוד ברזל בתפריט היומי שלהם יכולים להגיע למצב של מחסור חמור בברזל.
- בעיות ספיגה – גם אם הילד צורך תזונה מאוזנת ועשירה בברזל, ישנו סיכוי שיגיע למצב של חוסר בברזל, על רקע בעיות ספיגה שגורמות לכך שהברזל לא יגיע לדם. הכוונה היא למשל למחלות מעי דלקתיות, צליאק ועוד.
- דימום ממערכת העיכול – גם ילדים הצורכים תזונה עשירה בברזל שלא סובלים מבעיות ספיגה, יכולים להגיע למצבי חסר בברזל למשל כתוצאה מאובדן דם. במקרים מסוימים מדובר בדם סמוי בצואה, שלא ניתן לראותו, אלא בבדיקות מעבדה.
כיצד מאבחנים מחסור בברזל בילדים?
אבחון אנמיה באופן כללי מתבסס בראש ובראשונה על התסמינים הקליניים של המחלה, הכוללים בין היתר עייפות מוגברת, חולשה, קושי לנשום במאמץ, חוסר סבילות לקור, חיוורון ועוד. עם זאת, אין די בתסמינים בשביל לקבוע כי אכן הילד סובל מאנמיה. אי לכך, יש לבצע מספר בדיקות דם כמו לדוגמה בדיקה של רמת ההמוגלובין בדם, בדיקה שבה בוחנים את הגודל הממוצע של תא דם אדום, בדיקה שבה מעריכים את החלק היחסי של תאי הדם האדומים בנפח הדם ועוד.
אנמיה מחוסר ברזל תבוא לידי ביטוי בבדיקות הדם בכדוריות דם אדומות קטנות מהנורמה, ריכוז נמוך של המוגלובין ועוד. לאחר שמאבחנים כי המטופל אכן סובל מאנמיה, יש לברר מה הוא הרקע של האנמיה כשבין היתר יש לבצע בדיקת דם לבירור סטטוס הברזל. לאחר שמאבחנים כי הגורם לאנמיה הוא מחסור בברזל, יש להמשיך את הבירור על ידי תשאול של הורי הילד בנוגע לתפריט שהוא צורך, למחלות רקע שהיו יכולות לגרום לתת ספיגה ובמידת הצורך תילקח דוגמית צואה לבדיקה.
כיצד מטפלים במחסור בברזל בילדים?
מחסור בברזל בילדים עלול להוביל לכשל בשגשוג, כלומר להתפתחות לא תקינה של הילד ולאי מיצוי פוטנציאל הצמיחה הגנטי שלו. כמו כן מחסור בברזל יכול להוביל לפגיעה ביכולת הריכוז של הילד ולירידה בהישגים בלימודים. מעבר לכל זה, מחסור בברזל יכול להוביל לפגיעה בתפקודי המוח ולכל התסמינים של מחלת האנמיה, שחלקם הוזכרו לעיל. אי לכך, חשוב ביותר לטפל בילדים הסובלים ממחסור בברזל כאשר הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל לחסר ומותאם לכל מטופל באופן אישי.
אם לדוגמה מדובר בילד הסובל מבעיות ספיגה על רקע קרוהן או צליאק, הרי שטיפול במחלה הראשונית יוביל לשיפור בסטטוס הברזל. כמו כן השלמת החסרים בתפריט היומי תוביל לשיפור בסטטוס הברזל. במקרים הקלים ניתן לטפל על ידי העשרת התפריט במוצרי מזון העשירים בברזל, אך המקרים החמורים דורשים טיפול המבוסס על תוספי ברזל הניטלים באופן פומי.
אם קיימת בעיית ספיגה חמורה, אין טעם לתת תוספי ברזל הניטלים באופן פומי כשבמקרים האלו יש לשקול טיפול המבוסס על עירוי תוך ורידי של ברזל. בצורה זו ניתן לעקוף את מערכת העיכול ולדאוג לכך שהברזל יגיע ישירות לדם.