היפוטוניה בילדים

היפוטוניה היא מצב שבו מתח השרירים נמוך או ירוד (היפו=תחת, טונוס=מתח), שלא מהווה מחלה בפני עצמו. המתח הנמוך יכול להופיע במגוון רחב של שרירים לאורך הגוף, החל מחגורת הכתפיים וכלה בשרירי הנשימה.
שריר בריא לעולם לא מגיע למצב שבו הוא רפוי לחלוטין שכן בכל מצב נשמרת מידה מסוימת של מתח. המתח הבסיסי של השריר הוא זה המאפשר את ההתנגדות לתנועה כשלדוגמה ניתן להזכיר את המתח בשרירי הגב והצוואר, המאפשר לנו את המעבר החלק מישיבה לעמידה.

חשוב להבחין בין היפוטוניה לבין חולשת שרירים. שני המצבים גורמים לקושי בהפעלת השרירים ולא אחת גם יופיעו במקביל, אך מדובר בשני מצבים שונים.

מה הם הגורמים להיפוטוניה בילדים?

נהוג להבחין בין שני סוגים מרכזיים של היפוטוניה בילדים להלן:
•    היפוטוניה מרכזית – נגרמת בעקבות הפרעה בהעברה של האותות העצביים בחוט השדרה או במוח.
•    היפוטוניה היקפית – נגרמת בעקבות נזק עצבי בעצבים המקשרים בין שרירי הגוף לעמוד השדרה, פגמים ברקמת השריר עצמה או בעיה בתקשורת בין שטח פני השריר וקצות העצבים.

היפוטוניה בילדים המופיעה סמוך מאוד ללידה יכולה להיות תוצאה של שיתוק מוחין, דימום תוך מוחי, זיהום חמור במוח או בקרומי המוח, בעיה תורשתית כמו לדוגמה תסמונת פרדר ווילי או תסמונת דאון ועוד. פגיעה בהעברת הסיגנל העצבי יכולה להיות תוצאה של פגיעה במיאלין, החומר השומני העוטף את סיבי העצבים, התורם להעברה התקינה של הסיגנלים לאורך העצב.

יש לציין כי היפוטוניה יכולה להופיע גם במבוגרים, אם כי ברוב המקרים מדובר על היפוטוניה הנגרמת כתוצאה ממצבים אחרים כמו לדוגמה טרשת נפוצה, מחלות ניוון שרירים שונות ועוד.

מה הם התסמינים של היפוטוניה בילדים?

בדרך כלל ניתן לאבחן כי התינוק סובל מהיפוטוניה עד גיל שישה חודשים לכל המאוחר. להלן התסמינים המוקדמים ביותר:
•    בכי חלוש מאוד.
•    קושי לבלוע וקושי למצוץ.
•    בזמן מנוחה הרגליים והידיים של הילד ישרות, ללא כיפוף בברכיים, במרפקים ובמותן.
•    שמיטת הראש עקב חוסר שליטה או שליטה מועטה בשרירי הצוואר.
•    ההתפתחות של תינוק או פעוט הסובל מהיפוטוניה תתקדם באיטיות כך שנקודות הציון ההתפתחותיות דוגמת ישיבה, זחילה, דיבור ואכילה עצמאית, יתרחשו בגילאים מאוחרים יותר בהשוואה לגילאים בהם יופיעו בתינוקות ופעוטות בריאים.

כיצד מאבחנים היפוטוניה בילדים?

אם קיים חשד לכך שהתינוק סובל מהיפוטוניה, יש להפנות אותו לבדיקה אצל נוירולוג המתמחה בטפול בילדים. על מנת שניתן יהיה להעריך את הרקע שהוביל להתפתחות ההיפוטוניה, על הרופא לברר פרטים בנוגע למהלך ההיריון, למהלך הלידה, להיסטוריה המשפחתית (הכוונה היא לבירור בנוגע להיפוטוניה בקרב בני משפחה אחרים) ולתסמינים אחרים שיכולים להתאים למצב של היפוטוניה כמו לדוגמה פרכוסים.

לאחר ההערכה הראשונית יבצע הרופא בדיקה גופנית יסודית ובהתאם לממצאים שהעלה עד לסיום הבדיקה הגופנית, יחליט על סוג הבדיקות שיש לבצע בהמשך. בין היתר מדובר בבדיקות הבאות:
•    ספירת דם מלאה.
•    כימיה בדם.
•    ביופסיה מהשריר המעורב לשלילת פגמים במבנה של רקמת השריר.
•    בדיקת EMG להערכת הפעילות החשמלית בשרירים המעורבים.
•    בדיקת EEG להערכת תקינות הפעילות החשמלית של המוח.
•    בדיקת MRI  לבדיקת המבנה האנטומי של המוח (מבוצעת על מנת לשלול מומים אנטומיים במוח).
•    בדיקה של החומר הגנטי (ישנן מספר בדיקות גנטיות שניתן לבצע בהתאם לחשדות שעולים בנוירולוג המאבחן).

כיצד מטפלים בהיפוטוניה בילדים?

הטיפול בהיפוטוניה בילדים משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות ההיפוטוניה. אם התגלה גורם הניתן לטיפול כמו לדוגמה זיהום חיידקי, הרי שהרופא יתמקד בטיפול בגורם תחילה. אם לא ניתן לטפל בגורם הבסיסי שהוביל להתפתחות ההיפוטוניה, הטיפול יכלול ברוב המקרים שני מרכיבים מרכזיים:
•    פיזיותרפיה לשיפור היציבה ולחיזוק השרירים סביב המפרקים של הרגליים והידיים על מנת לספק יציבות ותמיכה.
•    ריפוי בעיסוק לצורך לימוד מיומנויות יומיומיות במטרה לאפשר למטופל לתפקד באופן שוטף תוך שימת דגש על מוטוריקה עדינה ופעילויות שגרתיות דוגמת נעילת נעליים, לבישת בגדים, שימוש במחשב, כתיבה ועוד.

הטיפול יכלול מרכיבים נוספים בהתאם לבעיות שהתפתחו כתוצאה מההיפוטוניה. כך לדוגמה אם הילד סובל מבעיות בהאכלה, ייתכן כי יהיה צורך להתקין זונדה במטרה למנוע ירידה במשקל או כשל בשגשוג אם כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להסתפק בטיפול אצל קלינאית תקשורת לשיפור השליטה בשרירי הפה והלסת. במקרים אחרים יהיה צורך להתאים לסובל מהיפוטוניה עזרי הליכה או כיסא גלגלים, ייתכן גם מצב שבו יהיה צורך לעשות שימוש בעזרים לשיפור יכולת הנשימה, בעיקר במהלך השינה ועוד.

על מנת שניתן יהיה לבנות את תכנית הטיפולים המתאימה ביותר למטופל באופן אישי, יש לדאוג לביצוע של הערכה מקיפה ככל האפשר וכן לדאוג למעקב צמוד אחרי מצבו של המטופל וזאת כיוון שלא אחת יש לבצע שנויים בתכנית הטפולים הקיימת. בדרך כלל היפוטוניה שאובחנה בתינוק שנולד פג נוטה להשתפר מאליה במהלך הזמן אם כי לרוב יינתן טיפול תומך שמטרתו לחזק את השרירים במידת האפשר.