טרשת נפוצה בילדים

למרות שרבים מתייחסים לטרשת נפוצה כאל מחלה של אנשים מבוגרים, כיום קיימות עדויות מחקריות שהולכות ומצטברות בנוגע לכך שגם ילדים עלולים לסבול ממנה.

אמנם המחלה נדירה מאוד בקרב ילדים, אך ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בה לפני ההגעה לבגרות.

במאמר זה נסקור את גורמי הסיכון לחלות במחלה בילדות, נדון בהשפעות של המחלה על אספקטים שונים בחיי הילדים ונדון בשכיחות של המחלה בקרב האוכלוסייה הצעירה.

מה היא השכיחות של טרשת נפוצה בילדים?

נכון לכתיבת שורות אלה לא נערכו מחקרים רבים שניסו לבחון את שיעור החולים במחלה בילדות. ריכזנו עבורכם בנקודות את הידע שנצבר עד כה בישראל ובעולם:

• במחקר שנערך בצרפת ובבלגיה נמצא כי מתוך 17934 נבדקים מבוגרים, רק 394 מהם סבלו מתסמינים נוירולוגיים לפני הגיעם לגיל 16. מדובר על שיעור נמוך ביותר שעומד על 2.2%.
• בשלושה מחקרים רחבי היקף שנערכו באיטליה, ארצות הברית וקנדה נמצא שהשכיחות של המחלה בילדים נעה בין 3.1% ל- 4.4%.
• במחקר שנערך בישראל נמצא שמתוך 1129 חולים שהשתתפו במחקר, 6.5% סבלו מתסמינים שונים של טרשת נפוצה לפני גיל 18 ואילו פחות מאחוז אחד סבלו ממנה לפני גיל 12.
• סך הכול ההערכות מדברות על שכיחות של 3-4 אחוזים חולים צעירים בקרב האוכלוסייה הכללית.
• במבוגרים היחס בין נשים לגברים עומד על 1:3, אך יחס זה דינמי מאוד משתנה בילדים בהתאם לקבוצות הגילאים.

מה הם גורמי הסיכון לחלות במחלה בקרב ילדים?

נכון להיום עדיין לא ברור האם קיים גורם אחד ויחיד שיכול להסביר את התפרצות המחלה. עם זאת, ממחקרים רבים עולה כי ישנם גורמים מסוימים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בה. ישנם גורמים מסוימים שאופייניים יותר לילדים וישנם שאופייניים יותר למבוגרים. כך למשל נמצא ששכיחות החשיפה לווירוס בשם אפשטיין בר בקרב ילדים שחלו במחלה עומדת 99% לעומת ילדים שלא חלו במחלה שבהם שכיחות זו נמוכה יותר.

בנוסף לכך, נמצא כי ילדים שהוריהם עישנו בתוך הבית נמצאים בסיכון מוגבר פי 2 לחלות במחלה וכן נראה כי בקרב ילדים רבים שחולים במחלה קיימות רמות נמוכות של ויטמין D בדם.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה בילדים?

האבחון של המחלה בילדים מורכב יותר מאשר במבוגרים. גם במידה ומתגלה בבדיקת MRI שקיימת פגיעה במיאלין, עדיין יש לבדוק האם מקור הפגיעה הוא במחלת הטרשת הנפוצה או שמא מקורה בפתולוגיה אחרת כמו למשל מחלה דלקתית, מטבולית או זיהומית במערכת העצבים המרכזית.

בתהליך האבחון של המחלה בילדים יש לבצע בדיקה גופנית מקיפה ולקחת היסטוריה רפואית באופן מדוקדק על מנת לשלול קיום של מחלות אחרות או מצבים רפואיים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן. לצורך כך יש לבצע לחולים בדיקות דם, בדיקה של נוזל עמוד השדרה ועוד.

המהלך הקליני של טרשת נפוצה בילדים

ישנם מספר סוגים של טרשת נפוצה כשבילדים בין 87.5% ל- 100% מהמקרים הם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית. בסוג זה המחלה באה לידי ביטוי בהתקפים כשאחרי כל התקף התסמינים שוככים בהדרגה עד להיעלמותם המוחלטת. ההתקף יכול להימשך מספר ימים או שבועות אך לאחר שהוא חולף התסמינים כבר לא מופיעים עוד עד להתקף הבא.

במקרים מסוימים הפגיעה התפקודית במהלך ההתקף כל כך קשה עד שהילד לא זוכה להחלים לחלוטין ובמקרים נדירים במיוחד המחלה מתאפיינת באופי פרוגרסיבי, כלומר בהחמרה הדרגתית וקבועה של הסימפטומים הנוירולוגיים.

ההשפעה של המחלה על חיי הילדים

המחלה משפיעה על כל תחומי החיים של החולים בגיל הילדות. כך למשל בתחום האקדמי היא יכולה לפגוע באופן מיוחד כיוון שהחולים בטרשת נפוצה נוטים לסבול מעייפות מוגברת, קשיי קשב וריכוז וקשיים קוגניטיביים מגוונים. לא אחת המחלה גם גוררת היעדרויות מבית הספר לצורך בדיקות וטיפולים או במהלך התקף ותקופת השיקום שאחריו.

בנוסף, המחלה יכולה לגרום לילדים למצבי דיכאון וחרדה, לבעיות שינה, אובדן של התיאבון, חוסר עניין בחיים ועוד.

האם מומלץ לספר לילדים על מחלתם?

שאלה זו מציקה להורים רבים שילדיהם חלו בטרשת נפוצה. באופן כללי ההמלצה הגורפת מפי המומחים בתחום היא לספר לילדים על מחלתם על מנת להימנע ממצבים שבהם הילדים מפרשים את מצבם באופן מעוות. ילד שחולה בטרשת נפוצה מודע לכך שהוא שונה ושמשהו בו אינו כשורה. ילדים שמסתירים מהם את מחלתם עלולים לחשוב מחשבות לא פשוטות ולהתמלא בפחדים שלא ימצאו מענה.

בהתאם לכך מומלץ מאוד לשלב בטיפול התרופתי גם טיפול רגשי או נפשי תוך המלצה לשלב את בני המשפחה בתהליך הטיפולי על מנת ליצור פתיחות כלפי המחלה, לבסס דפוסי תקשורת תקינים, לחזק את בטחונו העצמי ואת הדימוי העצמי של הילד ועל מנת להפחית את הפחדים שכרוכים בהתמודדות עם המחלה בקרב ילדים.