הגוף מורכב מקבוצה של איברים. לכל איבר מראה אנטומי ותפקיד שונה, כמו עיכול מזון, שאיבת דם, אבל כולם עובדים יחד כחלק ממערכת אחת גדולה ומורכבת כדי לשמור על הילד בחיים. למרות השוני במראה החיצוני בין האנשים, האיברים זהים כמעט אצל כולם.
משמעות הדבר היא כי ניתן להסיר איבר ולהשתיל באדם אחר. כאשר איבר נפגע או מפסיק לפעול מסיבה כלשהי שיכולה להיות מחלה או פציעה, הרופאים בוחנים את האפשרות להמליץ על השתלת איבר חדש כדי להציל את חיי הילד.
איברים שניתנים כיום להשתלה כוללים כליות, כבד, לב, קרנית, מח עצם, דם וריאות.
מאין מגיעים האיברים?
ישנם שני מקומות שונים המשמשים להשתלת איברים. האיברים יכולים להגיע כתרומה מגופו של אדם אחר או מאדם מת. תורמי האיברים יכולים להיות קרובי משפחה כמו אב, אם, אחים או אנשים זרים. השתלת האיברים נעשית בהסכמת ההורים.
ההחלטה להשתלת איברים מורכבת מסדרת בדיקות המצריכה שהות בבית חולים כדי לבחון את נתוניו הבריאותיים של הילד. הרופאים בודקים את פעילות מערכת השתן והדם, מערכת העיכול ובמקביל יתבצעו צילומי רנטגן ואולטרסאונד. בדיקות נוספות כוללות א.ק.ג וEEG. לפעמים, הרופאים עלולים לקחת דגימת ביופסיה של האיבר הפגוע, כדי לבחון את רמת הפגיעה ותפקודו.
תורם שהוגדר כמת
לפני השתלת האיברים, איבריו של התורם נבדקים בקפידה על מנת לבדוק את כשירותם ותפקודם. תרומת איברים מאדם שנפטר, מתאפשרת לאחר הגדרתו בגופף המתאים כאדם מת. אדם מת על פי ההגדרה הינו אדם שליבו נדם או לחילופין אדם שמת כתוצאה ממוות מוחי. הנפטר או משפחתו רשאים לאשר את השתלת האיברים באמצעות כרטיס אדי או על סמך החלטת המשפחה.
מהי התאמת איברים?
במערכת הבריאות הישראלית קיימת רשימה של כל הילדים הזקוקים להשתלת איברים. הרשימה מורכבת מפרטי הילד כמו גם נתונים קליניים. מרגע איתור התורם המתאים, משפחתו של הילד הזקוק להשתלת איבר מקבלת מידע על כך. למרות הדימיון הקיים בין איברי הילדים, קיימים הבדלים באנטיגנים השוכנים במעטפת החיצונית של תאי האיבר.
לכן, אם האנטיגנים על איבר חדש מתורם, שונים לחלוטין מאלו שנמצאים על האיבר של הילד הזקוק להשתלה, המערכת החיסונית עלולה לטעון כי האיבר החדש הינו גוף זר הפולש ועליה לתקוף אותו. תהליך זה משתייך לתחום דחיית האיברים. לכן הצוותים הרפואיים מנסים לאתר איברים מתורם אשר האנטיגנים שלו תואמים לאיבר הילד.
נתונים חשובים נוספים הנבדקים טרם ההשתלה הם גילו וגודלו של התורם. לדוגמא, לב גדול לא יתאים לגוף קטן, ולב קטן אינו מסוגל לשאוב כמות מספקת של דם ולהפעיל גוף גדול יותר.
מה צפוי הילד לעבור לאחר ההשתלה?
מרגע הסרת האיבר מהתורם, ההשתלה צריכה להתבצע מוקדם ככל האפשר כל עוד האיבר פועל.
במהלך ההמתנה לאיבר, הילד צפוי לעבור בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, צילומי חזה וא.ק.ג. טרם הניתוח. הניתוח מתבצע כשהילד נמצא תחת הרדמה כללית בפיקוח של רופא מרדים. בהמשך, הצוות הרפואי מסיר את איברו של הילד והאיבר החדש מוחדר במקומו.
השתלת האיברים היא פעולה מורכבת המצריכה אשפוז בבית החולים ומעקב רפואי צמוד, כדי לוודא שהכל מתנהל ומתקדם כשורה. משמעות הדבר היא כי האיבר החדש עדיין מכיל אנטיגנים זרים, ולכן המערכת החיסונית עשויה לתקוף אותו בשלב זה. מצב זה מכונה בשם דחיית איבר. כדי לעצור את התופעה, הרופא רושם תרופות לדיכוי מערכת חיסון אם דיכוי מערכת החיסון אינו מונע את דחיית האיבר, ייתכן כי הילד יזדקק להשתלת מח עצם.