אבחון אסתמה אצל ילדים

אסתמה היא מחלה מורכבת שעלולה במקרים מסוימים להיות קלה בלבד, במקרים אחרים היא עלולה להוות פגיעה משמעותית לאיכות החיים של החולים ובמקרים חריגים עלולה אף להיות מסכנת חיים.

ישנה חשיבות גדולה לאבחון המחלה בקרב האוכלוסייה כללית על מנת שניתן יהיה להגיש טיפול כמה שיותר מוקדם, על מנת שניתן יהיה לדחות את הופעת ההתקפים ועל מנת שניתן יהיה להתאים את אופי הטיפול בהתאם לטריגרים שמעוררים את ההתקף, בהתאם לדרגת החומרה של המחלה ועוד.

במאמר זה נסקור את שיטות האבחון המרכזיות והשכיחות ביותר שניתן לבחור בהן על מנת לאבחן את המחלה.

Peak flow

בדיקת Peak flow היא בדיקה שבה הנבדק מתבקש לנשוף דרך צינור ולנסות להזיז קו פלסטיק שנע רחוק יותר ככל שעוצמת הנשיפה חזקה יותר.

אמנם לא מדובר על מבחן ספציפי לאבחון המחלה, אך במידה ועוצמת הנשיפה נמוכה ביחס לנורמה בהחלט ניתן להעלות את החשד כי הנבדק חולה באסטמה ולפיכך יש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות על מנת להבין את המקור לעוצמת הנשיפה הנמוכה.

ספירומטר

ספירומטר או מד נשימה הוא מכשיר שמיועד למדידה של רמת תפקודי הריאות. לא מדובר על מכשיר שמיועד אך ורק לבדיקת תפקודי הריאות של חולי אסטמה, כי אם למדידה של תפקודי הריאות בקרב חולים במחלות ריאה שונות ומגוונות נוספות.

במהלך הבדיקה הנבדק צריך לשאוף אוויר כפי יכולתו המקסימאלית דרך המכשיר ולאחר מכן לנשוף אותו בשיא העוצמה לתוך המכשיר עד אשר ריאותיו מתרוקנות לחלוטין.

בעזרת מכשיר הספירומטר ניתן לבחון את הפרש הנפחים שקיים בין שאיפה לנשיפה, ניתן לבחון שינויים בנפח של הריאות לאורך זמן, את מידת המוגבלות של הריאות ועוד. המכשיר מורכב מצינור דרכו הנבדק שואף או נושף, חיישנים שמתרגמים את המידע הפיזיקלי לפולס חשמלי, יחידת עיבוד, גוף חימום, פילטרים להקטנת כמות השגיאות של המדידות ועוד.

בחולי אסטמה יש להדגים שהיכולות הנשימתיות יכולות להשתפר על ידי שימוש במרחיבי סמפונות ולכן נהוג לבצע את הבדיקה בעזרת הספירומטר בכמה שלבים, בהתחלה ללא מרחיבי סמפונות ואחר כך לאחר נטילת מרחיבי סמפונות. במקרים מסוימים מבצעים את שני השלבים בטווח של רבע שעה ובמקרים אחרים מבצעים את השלבים השונים בהפרש של מספר שבועות.

בדיקות תגר

על מנת לאבחן קיום של אסטמה יש להדגים תהליך הפיך של היצרות בדרכי הנשימה. לצורך כך ניתן לעשות שימוש במבחני תגר שבהם הנבדק צריך לשאוף כמויות הולכות וגדלות של חומר מסוים שיכול להיות למשל מטכולין או היסטמין ובכל פעם נבדקת היכולת שלו לנשוף אוויר.

כאשר מבצעים מבחן תגר בודקים למעשה את הריכוז הנדרש של החומר כדי להוריד את כמות האוויר שמסוגל לנשוף הנבדק בעשרים אחוז.

אדם שאינו חולה באסטמה לא יושפע משאיפת החומרים, אך אדם שחולה באסטמה יגיב גם יגיב לשאיפת החומרים בין היתר בצפצופים ובירידה בעוצמת הנשיפה ובנפח האוויר הננשף. מבחנים אלו מבוצעים במקרים שבהם חרף היעדר ממצאים במבחן הספירומטריה עדיין קיים חשד לקיום של אסטמה.

התסמינים הקליניים

חלק חשוב ביותר בתהליך האבחון של האסתמה כרוך בתשאול של המטופל לגבי התסמינים מהם הוא סובל. באופן עקרוני נהוג לסווג את מידת החומרה של המחלה לארבע דרגות חומרה לפי תדירות הופעת התסמינים ומידת החומרה שלהם.

כמו כן, בדרך כלל התסמינים האופייניים של המחלה הם אלו שגורמים לחולים לגשת לאבחון ומאחר וחלק מהתסמינים יחסית ספציפיים לאסטמה (כמו למשל הצפצופים בנשימה), הרי שתיאור מדויק שלהם מסייע רבות במתן הדיאגנוזה.

אבחון הטריגרים

על מנת להגיש טיפול מתאים אין די באבחון של קיום המחלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם טריגרים שונים שיכולים לגרום להתפרצות של התקף אסתמה בחולים השונים. על כן, לאחר שמאבחנים כי המחלה אכן קיימת יש להמשיך ולערוך בירור מקיף שמטרתו לזהות את הטריגר הספציפי שמוביל להתקף בכל חולה וחולה וזאת על מנת שניתן יהיה לספק הנחיות להימנעות מחשיפה לטריגרים אלה.