הורים רבים שמעו סיפורים אודות תינוקות המחזיקים בעיקשות או במזיד את נשימתם עד שפניהם מכחילות. סיפורים אלו נשמעים אולי "משעשעים", אך הם אינם מצחיקים הורים לתינוקות אלו. תופעה זו מפחידה הורים היות והתינוקות עשויים לעצור את נשימתם עד שהם מתעלפים.
אך התקפים אלו אינם מכוונים. זהו רפלקס שאינו רצוני, כלומר, לתינוקות אין כל שליטה עליהם. הם אמנם מטרידים ביותר, אך אינם מזיקים ואינם מהווים סיכון בריאותי חמור. ההתקף נמשך פחות מדקה והילד שב להכרה ונושם מחדש באופן נורמאלי.
עצירת נשימה עשויה להתרחש בקרב תינוקות בריאים בין הגילאים חצי שנה עד גיל שש, אך הם נפוצים יותר בגיל שנתיים, ונפוצים יותר בקרב ילדים עם היסטוריה משפחתית של אותם תסמינים. ברוב המקרים, ניתן לחזות ואף למנוע עצירת נשימה בהתאם לסימנים וגורמים מזהים, וילדים מתגברים על ההתקפים לפני גיל חמש או שש.
הגורמים לעצירת נשימה
תינוקות החל מגיל חודשיים ועד גיל שנתיים עשויים להתחיל לעצור את נשימתם. רוב הילדים מפסיקים את ההתקפים עד גיל שש. חלק מהילדים חווים התקפים חמורים הנמשכים כשעה, בין הגילאים שש עד שמונה.
ילדים נוטים לעצור את נשימת כשהם מגיבים למצבי פחד; כאב; אירוע טראומטי; הפתעה או עימות. עצירת הנשימה שכיחה יותר בקרב ילדים שיש להם מצבים גנטיים כגון תסמונת ריילי או תסמונת רט; אנמיה מחוסר ברזל; והיסטוריה משפחתית של הורים שנטו להחזיק נשימה כשהיו ילדים.
תסמיני עצירת נשימה
עצירת נשימה בילדים עלולה לגרום למצבים הבאים:
התעלפות – הנמשכת פחות מדקה.
עיוות שרירים – כגון גוף נוקשה או התקף.
שינויי נשימה – כגון שינויי דופק וקצב הלב. הילד עלול לנשום מהר או קשה מדה. כשהוא נושף, תיתכן הפסקה ארוכה לפני שהוא לוקח נשימה נוספת.
חיוורון ושינויים בצבע העור – כשקצב פעימות הלב מואט. העור עשוי להאדים או לקבל גוון כחול-סגול, במיוחד סביב השפתיים, בשילוב הזעה.
בכי – יתכן צרור קטן של בכי עז, או זעקה אחת ללא בכי.
מניעת התקפים עתידיים
לאחר שילדים מפתחים מיומנויות התמודדות טובות יותר, הם מתגברים על עצירת הנשימה, אך בינתיים, הורים יכולים להתמודד עם מניעת התרחשות מצבים חמורים יותר באמצעות מציאת שיטה לחנך את הילד לא לעורר את ההתקפים.
הרופא עובד עם ההורים להשגת איזו עדין זה באמצעות סיוע במציאת שיטות התמודדות טובות יותר. מומלץ שלא להיכנע להתפרצויות זעם והתנהגות עקשנית. ילדים זקוקים למגבלות והנחיות השומרות על בטיחותם ומותאמות היטב מבחינה רגשית.
התמודדות ההורים
הגנת הילד במהלך התקף עצירת נשימה מתאפשרת באמצעות שכיבה עם הילד על הרצפה, החזקת זרועותיו, רגליו וראשו כך שלא יוכל להכות על חפץ או רהיט קשה או חד. הילד עשוי להפסיק לנשום במשך דקה במהלך התקף.
אם הוא אינו נרגע מהר מההתקף ומתחיל לנשום שוב, יש ליצור קשר עם שירותי בריאות חירום, ולקבל הנחיות לנשימת הצלה עד שההצלה תגיע. לאחר ההתקף יש להרגיע את הילד, ולהימנע מענישתו.