מחלת אוסגוד שלאטר (Osgood-Schlatter) היא סיבה נפוצה לכאבי ברכיים במתבגרים הגדלים. היא סוג של דלקת שמערבת את האיזור בדיוק מתחת לברך, היכן שהגיד שמגיע מעצם הפיקה (הגיד הפטלרי) מתחבר לעצם השוקה (Tibia).
מחלת אוסגוד שלאטר מתרחשת בדרך כלל ביחד עם הזינוק בקצב הגדילה שמתרחש בגיל ההתבגרות. במהלכו העצמות, גידים ומבנים נוספים משתנים וצומחים במהרה. מפני שפעילות מאומצת מעמיסה עוד יותר, אוסגוד שלאטר נפוצה במיוחד בילדים ספורטאים ובייחוד כאלה העוסקים במקצועות הריצה והקפיצה. יש לציין שגם מתבגרים פחות פעילים עדיין יכולים לסבול מ אוסגוד שלאטר.
ברוב המקרים של מחלת אוסגוד-שלאטר פתרונות פשוטים כגון מנוחה, תרופות ללא מרשם לכאבים, תרגילי מתיחות ותרגילים לחיזוק השרירים התומכים יקלו במידה מספקת על הכאבים ויאפשרו חזרה לשגרה.
איך זה קורה?
עצמותיהן של ילדים ומתבגרים מכילות תחום מיוחד בו העצם צומחת ומתארכת הנקרא לוחית הגדילה. לוחיות הגדילה מורכבות מסחוס ונמצאות בקצוות העצם. כשילד סיים לגדול לוחיות הגדילה מתקשחות והופכות מסחוס לעצם.
חלק מלוחיות הגדילה משמשות גם למקום בו גידים (רקמות חזקות שמעגנות שרירים לעצמות) נאחזים בעצם. בחלק העליון של עצם השוקה יש בליטה גרמית שמכסה את לוחית הגדילה של אותה העצם. קבוצת השרירים שנקראת הארבע ראשיים שנמצאת בקדמת הירך מתחברת לאותה בליטה.
כשילד פעיל, שריר הארבע ראשי מושכים את הגיד הפטלרי שבתורו ימשוך את הבליטה בראש השוקה. בחלק מהילדים התהליך החוזר של משיכות הבליטה יכול להוביל לדלקת של לוחית הגדילה מתחתיה. לעיתים ניתן למשש אצלם בליטה גדולה מהרגיל.
בדיקת הרופא
במהלך הפגישה הרופא יראיין את הילד ראיון רפואי להבין ממה הוא סובל והאם יש מצבים נלווים. הוא יבדוק את הברך בדקדוק בניסיון להבין את הסיבה לכאב ומתי הוא מופיע. הבדיקה תכלול הפעלת לחץ לבליטה של עצם השוקה שיכולה להיות רגישה או כואבת לילד עם אוסגוד שלטר.
למעשה היא כמעט תמיד רגישה אצלם. בנוסף, הרופא יכול לבקש מהילד לבצע סוגים שונים של תנועות כגון קפיצות, ריצה, הליכה וכריעת ברך. אם הם מפיקות כאב זה יכול לכוון לאבחנה.
הרופא יכול להזמין צילום רנטגן לברך אם הוא לא בטוח באבחנה גם כדי לאשר אותה וגם כדי לשלול מצבים אחרים.
טיפול
הטיפול במחלה מתרכז בהורדת הכאבים והנפיחות. בדרך כלל זה מצריך הגבלת פעילות עד שהילד יוכל להנות ממנה שוב ללא כאבים או אי נוחות אחריה. בחלק מהמקרים אף דרושה מנוחה של מספר חודשים, ובהמשך תוכנית חיזוק שרירים. יש לציין שאם לילד אין כאבים חזקים או צליעה ניתן להמשיך לעסוק בספורט.
הרופא יכול להמליץ על טיפולים נוספים למנוחה במידת הצורך. ישנם כל מיני מתיחות שניתן לבצע. המתיחות הן בעיקר לשרירי הירך והן יכולות להקל על הכאבים ואף למנוע את חזרת המחלה. בנוסף הרופא יכול לרשום תרופות נוגדות דלקת. תרופות כמו איבופרופן או נפרוקסן מורידת את הנפיחות ומפחתיות את הכאבים.
תוצאות והשלכות לטווח ארוך
הרוב המוחלט של התסמינים יעלם עד שהילד יסיים את תקופת הזינוק בגדילה. תקופה זאת נגמרת בדרך כלל סביב גילאי 16 בבנים ו14 בבנות. מסיבה זאת נדיר מאוד שדרושים טיפולים פולשניים כגון ניתוחים. ייתכן והבליטה בעצם השוקה תישאר בולטת יותר מהרגיל למשך זמן רב גם אחריי ההחלמה