מחלת פרטס היא מחלה הבאה לידי ביטוי בפגיעה זמנית באספקת הדם התקינה לראש הירך. המחלה פוגעת בעיקר בבנים בין גיל ארבע לעשר שנים ושכיחותה עומדת על 1:1200 ילדים.
רק ב10% מהחולים ניתן יהיה לראות מעורבות דו צדדית של שני מפרקי ירכיים וכאשר המחלה מתפתחת לפני גיל שש שנים, הסיכוי להחלמה ללא מגבלה משמעותית גבוה יותר.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים בהם המחלה מתפתחת בגיל צעיר מאוד, לראש הירך יש יותר זמן לשוב לצורתו המקורית. המהלך הטבעי של המחלה הוא נמק איסכמי הנוצר כתוצאה מהפסקת זרימת הדם לראש הירך, קריסה של ראש הירך ובנייה מחודשת שלו.
מה הם הגורמים למחלת פרטס בילדים?
נכון לכתיבת שורות אלה הגורם למחלת פרטס אינו ידוע. ישנן מספר תיאוריות המנסות להתחקות אחר האטיולוגיה של המחלה אך אף לא אחת מהן מהווה כיום קונצנזוס בשדה המחקר. על דבר אחד תמימי דעים החוקרים של המחלה – מדובר על מחלה שבה מתרחש מוות של תאי עצם בעקבות פגיעה באספקת הדם שאחריו מתרחשת התחדשות ותחלופה של תאים בעקבות חידוש אספקת הדם.
עם זאת, ישנם כמה גורמי סיכון ברורים לחלות במחלת פרטס כשבין היתר מדובר על עישון פסיבי, עיסוק בפעילות גופנית בקרב ילדים הקטנים לגילם, גיל בין ארבע לעשר שנים ומין זכר. למעשה המחלה פוגעת בבנים בשכיחות גבוהה פי 5 משהיא פוגעת בבנות.
מה הם התסמינים של מחלת פרטס בילדים?
התסמינים של מחלת פרטס כוללים צליעה, נוקשות או כאב במפרק הירך והמפשעה (במקרים מסוימים יופיע גם כאב בברך ובחלק הפנימי של הירך) והגבלה בטווח התנועה של מפרק הירך. חולים רבים חשים החמרה בכאב בזמן פעילות גופנית והקלה בחומרת הכאב במנוחה. במקרים הקשים ביותר אורכה של הרגל המעורבת יתקצר.
הסיבוכים החמורים ביותר של המחלה כוללים עיוות פרמננטי של ראש הירך (סיבוך זה נפוץ בעיקר במקרים בהם המחלה מופיעה לאחר גיל שש שנים) ואוסטאוארטריטיס של מפרק הירך. במקרים של אוסטאוארטריטיס ייתכן כי יהיה צורך לבצע ניתוח להחלפת המפרק בגיל צעיר מאוד.
כיצד מאבחנים את מחלת פרטס בילדים?
האבחון של מחלת פרטס כולל בדיקה גופנית יסודית של החולה, תשאול של הילד או של הוריו בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל וביצוע של בדיקות הדמיה שונות תוך ניסיון להתחקות אחר מאפייני המחלה. חלק ניכר מהאבחנה מתבסס על צילומי רנטגן של מפרק הירך והאגן אם כי בהתאם לצורך יבוצעו בדיקות הדמיה נוספות כשבין היתר מדובר על בדיקת MRI שבה ניתן להדגים את השינויים בעצם בראש הירך, בדיקת מיפוי עצמות, בדיקת אולטרסאונד ועוד.
כיצד מטפלים במחלת פרטס בילדים?
מטרת העל של הטיפול היא למנוע את אובדן הצורה של ראש הירך ולשמור אותו בתוך מפרק הירך. בין היתר הטיפול כולל את האלמנטים הבאים:
- תרופות אנטי דלקתיות ממשפחת ה- NSAIDS כמו למשל נורופן. תרופות אלו מסייעות להפחית את התהליך הדלקת, להפחית את הכאב ולשפר את טווח התנועה של המפרק הנפוח.
- על מנת לשמר את טווח התנועה של המפרק החולים בדרך כלל נמצאים בטיפול פיזיותרפי.
- במידה והכאבים במפרק הירך הנגוע או בשני מפרקי הירך הפגועים חמורים עד כדי כך שהילד לא יכול לדרוך על רגליו, ייתכן כי יהיה צורך לעשות שימוש בקביים על מנת להפחית את העומס מהמפרק או המפרקים.
- לא אחת יש לבצע גיבוס, מתיחה או פיסוק של מפרק הירך. קיבוע זמני של המפרק עשוי לשפר את יכולת ההחלמה.
- במקרים החמורים ביותר של מחלת פרטס שבאים לידי ביטוי בקיצור של השריר, במיקום לא תקין של ראש הירך במפרק או במגבלה משמעותית בטווח התנועה של המפרק, ייתכן מאוד כי יהיה צורך להתערב כירורגית.
הניתוח מאפשר להאריך את השריר ולאחר הניתוח יש לקבע את המפרק בגבס למשך ארבעה עד שמונה שבועות. במקרים מסוימים יש לנתח את המכתש שבו מונח ראש הירך על מנת לשפר את המיקום של ראש הירך.
חשוב לציין כי אמנם כיום עדיין לא ניתן למנוע את המחלה, אך בעזרת טיפול נכון ואבחון מוקדם, רוב החולים יוכלו לחזור לשגרת חייהם תוך שנה וחצי עד שנתיים לכל היותר.