מחלת הנשיקה בקרב ילדים

מחלה נגיפית ומדבקת אשר עוברת בנשיקה, התעטשות או מגע קרוב וכיום לא ניתנת לריפוי. תסמיני המחלה לרוב קלים וחולפים מעצמם.

מדובר במחלה נפוצה למדי ושכיחה במיוחד בגיל הילדות. הגורמים למחלה הם שני נגיפי הרפס אשר פיתחו עמידות משוכללת תוך התחמקות מזיהוי על ידי המערכת החיסונית מה שהופך את המחלה לבלתי פעילה לתמיד.

מאפיינים

המחלה מתאפיינת בתסמינים הדומים להצטננות ובחלק מהמקרים אין תסמינים כלל. במקרים מסוימים התסמינים יכולים להיות חריפים יותר ומתבטאים בחום, דלקת גרון והגדלה של בלוטות הלימפה. כמו כן עשויים להופיע סימנים נוספים המעידים על קיומה של המחלה וכוללים בחילות וחוסר תאבון, צהבת קלה בלחמיות, פריחה באזורי גוף שונים, עייפות מתמדת ונקודות אדומות על החך.

אבחון

אבחון המחלה מתבסס על בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם וזיהוי רמת הלימפוציטים בדם. המחלה הינה דלקתית ולכן ניתן לזהות מדדי דלקת בגוף תוך גילוי הנגיפים. הידבקות במחלה נגרמת כתוצאה ממעבר של נוזלי הגוף וברוק וההדבקה הינה שכיחה כאשר גם לאחר ההחלמה הגוף ממשיך להפריש את הנגיף למשך תקופה ממושכת. המחלה לא ניתנת לטיפול וחולפת מעצמה ובמקרים נדירים בהם החולה סובל ממערכת חיסון ירודה, המחלה עלולה להיות קטלני ודורשת טיפול מיוחד.

המחלה אצל ילדים

גורם המחלה כאמור הינו נגיפי, מדובר בווירוס אפשטיין-בר, אחד הווירוסים הנפוצים בעולם ולמעשה כאשר מתבצעת בדיקה לגילויו, ניתן למצוא אותו בכ-95% מהבוגרים, כלומר רוב האנשים נדבקו בו, אולם הגוף מצליח לייצר נוגדנים הנלחמים בו.

המחלה נפוצה ומדבקת מאוד והאבחון שלה מתרחש בדרך כלל בגילאי 15-17, אולם גם בילדים קטנים כאשר אצלם התסמינים פחות אלימים והמחלה מתבטאת ככל מחלת ילדות אחרת מה שמסביר את העובדה כי האבחון שלה בגילאים אלה אינו כה שכיח, לאחר ההידבקות במחלה, הגוף מתחסן מפניה.

אדם החולה במחלה עלול להעבירה בהפרשה של טיפות רוק הנישאות באוויר או כתוצאה מהעברת רוק בדרכים אחרות. על אף העובדה כי רבים מפתחים נוגדנים למחלה בשל חשיפה לנגיף, רק חלק קטן יפתח תסמינים. המחלה מתאפיינת בתקופת דגירה של כארבעה עד שישה שבועות במהלכה האדם מדבק.

סימפטומים ודרכי התמודדות

הסימפטומים המרכזיים של המחלה כוללים עייפות רבה וחוסר אנרגיה ולאחר מספר ימים יופיעו הסימנים הנוספים הכוללים חום וכאב גרון כאשר קיים חשש גם לגדילה של הטחול והכבד ולהתפתחות פריחה המזכירה חצבת. הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בעיקר של החום וכאב הגרון ובמידה וזוהה חיידק ניתן להתאים טיפול אנטיביוטי.

ברוב המקרים המחלה חולפת לבד ואין לה טיפול של ממש. מקרי הסיבוך של מחלת הנשיקה הינם נדירים והיא אינה נחשבת למחלה קטלנית אלא בקרב קבוצות סיכון של חולים בעלי כשל חיסוני או כאלה הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון וחושפות אותם לזיהומים.

סיבוכים נדירים של המחלה כוללים:

• עייפות בלתי חולפת ותשישות אשר אינן נמצאות במגמת שיפור, בעבר היה קיים חשד לקשר בין מחלת הנשיקה לתסמונת עייפות כרונית, אולם טרם הוכח קשר זה.
• קרע בטחול העלול להיגרם בשל הגדלה של הטחול.
• חסימת דרכי נשימה עליונות במקרים של הגדלת השקדים עד למצב של חסימת דרכי האוויר.
• הדבקה בהיריון עלולה להתרחש בשליש הראשון של ההיריון.