שפעת (influenza) היא דלקת בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי נגיף השפעת.
התפרצויות שפעת מתרחשות במהלך כל השנה, אך עיקר התפרצותן הוא בדרך כלל בין נובמבר לאפריל (כלומר חודשי החורף בעיקר).
מכיוון שנגיפי שפעת משתנים מעת לעת, אנשים לא נשארים מחוסנים למשך זמן רב. זו הסיבה שאנשים יכולים להידבק בשפעת יותר מפעם אחת. המונח "שפעת עונתית" משמש להגדרת נגיפי השפעת שהתפשטו בשנה המדוברת.
נגיפי שפעת עלולים לגרום למגוון רחב שלמחלות בדרכי הנשימה, ואף אחראיים לתחלואה ותמותה משמעותיות בילדים. שפעת עונתית גורמת כ-36,000 מקרי מוות ו-226,000 אשפוזים בארצות הברית בשנה.
הסימפטומים האופייניים של השפעת מתחילים 2-3 ימים לאחר החשיפה לנגיף. שפעת מייצרת מחלה חריפה עם חום בדרכי הנשימה עם שיעול, כאבי ראש, וכאבי שרירים. בדומה למחלות אחרות, מניעת השפעת היא האסטרטגיה היעילה ביותר. החיסון מספק הגנה טובה כנגד זנים שהופיעו כבר, והופך להיות יעיל 10-14 ימים לאחר המתן.
גורמים לשפעת
נגיפי השפעת נמצאים באף ובגרון, ולכן ילדים עלולים להידבק מאחים, הורים, בני משפחה אחרים, חברים למשחק או מטפלים.
הווירוסים מופצים, בדרך כלל באחת משלוש דרכים: קשר ישיר כמו נשיקות, נגיעה או החזקת ידיים עם-אדם נגוע; קשר עקיף אשר פירושו נגיעה בחפץ אשר חולה אחר נגע בו כמו צעצוע, ידית דלת או אכילה מצלחת "נגועה". וחלק מהווירוסים מתפשטים באוויר כאשר אדם משתעל או מתעטש, כך שרסיסי טיפות מהשיעול או העיטוש עשויות להגיע לאפו של אדם אחר. מעבר לכך, חדר סגור ללא הכנסת אוויר מבחוץ, עלול אף הוא להיות עמוס וירוסים וסיכוני הדבקה.
מהם התסמינים של מחלת השפעת?
תסמיני שפעת אופייניים כוללים: חום פתאומי, צמרמורות, כאב ראש, כאבי שרירים, עייפות קיצונית, שיעול, יובש וכאבי גרון ואובדן תיאבון.
ילדים עם שפעת עשויים להיות בעלי תסמינים דומים לאלה של המבוגרים, בהבדלים מסוימים. ילודים ותינוקות עלולים לסבול מחום גבוה (מעל 39) שלא ניתן להסבירו ללא סימנים אחרים של מחלה, כאבי בטן, הקאות ושלשולים, כאבי אוזניים ועיניים אדומות.
טיפולים ומניעה
בדרך כלל הידבקות בשפעת נעשית כאשר בחוץ קר, וגורמת לילדים להרגיש חולים וחלשים. ילדים אשר מצוננים ומקוררים, לרוב, ישמרו על אנרגית משחק ושגרת היומיום, בעוד ילדים עם שפעת ייראו חלשים יותר ויבלו את יומם במיטה.
כדאי ומומלץ לקחת את הילד לטיפול מיידי כאשר נראה כי קשיי הנשימה אינם משתפרים, הילד נראה חולה יותר מכל אפיזודה קודמת של מחלה, הוא אינו מגיב באופן שהיה רגיל, כך שהוא נראה אדיש או רדום, הוא לא שותה נוזלים או מראה סימנים של התייבשות.
סימנים נפוצים של התייבשות כוללים העדר דמעות בבכי, ירידה בכמות השתן (חיתולים יבשים), ריריות יבשות (שפתיים, לשון, עיניים), ועור יבש וחסר חיים.
הדרך הטובה ביותר למנוע שפעת היא לקבל חיסון שנתי לשפעת. ה-CDC ממליץ כי כל הילדים מגילאי 6 חודשים ומעלה יקבלו חיסון נגד שפעת. ילדים בריאים מעל גיל 2 שאין להם היסטוריה של צפצופים או אסתמה עשויים לקבל את החיסון נגד השפעת בתרסיס לאף. למעשה, הרצון להתחסן הוא כנגד החשש מסיבוכים של השפעת אשר עלולים לכלול דלקת סינוסים, דלקת אוזניים, או דלקת ריאות.
מעבר לחיסון, שיטות מניעה יעילות הן: שמירה והקפדה על שטיפת ידיים במיוחד לאחר שיעול, התעטשות או ניגוב האף. כמו כן, יש לשטוף ידיים לאחר שהייה במגע עם חולה בדלקת בדרכי נשימה. במידה ומים וסבון אינם זמינים, יש להשתמש במגבוני יד או בשטיפות על בסיס אלכוהול. באופן כללי, כדאי לשמור על תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים הרחק מאנשים עם הצטננות במידת האפשר.
אולי יעניין אותך גם:
זה לא נביחות, זה סטרידור בילדים