נגיף 68-D הוא נגיף שהתגלה כבר בשנת 1962, אך עד לשנה האחרונה מקרי ההדבקה היו נדירים ביותר.
קבוצת הסיכון לסבול מתסמיני ההדבקה הם בעיקר תינוקות, פעוטות, ילדים ובני נוער בדגש על חולים הסובלים ממחלת האסטמה. באופן עקרוני גם מבוגרים עלולים לסבול מתסמיני המחלה שמחולל הנגיף אם כי בדרך כלל במבוגרים מדובר על מחלה קלה שאינה מסוכנת.
הנגיף עלה לכותרות בישראל משום שמבדיקות שנערכו במעבדה המרכזית לנגיפים הממוקמת בבית החולים תל השומר, נמצא כי שני ילדים בני פחות מעשר שנים נדבקו בנגיף שעלול להיות קטלני. שני החולים פיתחו מחלה חמורה במערכת הנשימה.
בתקופה האחרונה נחשפים יותר ויותר מקרים של הידבקות בנגיף, בעיקר בילדים ולפיכך לפי המרכז לבקרת מחלות באמריקה ישנה המלצה לחסן ילדים הסובלים ממחלות במערכת הנשימה מפני הנגיף.
מה הם הגורמים למחלה?
נגיף 68-D משתייך למשפחת האנטרווירוסים. משפחה זו מונה למעלה ממאה נגיפים שונים שביניהם גם הנגיף הגורם למחלת הפוליו. הנגיף נמצא בכיח, בנזלת וברוק של החולים ויכול לעבור מאדם חולה לאדם בריא בשיעול או בהתעטשות. כמו כן, הנגיף מסוגל לשרוד למשך זמן מסוים על משטחים נגועים ומזוהמים ולעבור מהם לאדם הבריא.
מה הם התסמינים של ההידבקות?
תסמינים קלים של הידבקות בנגיף כוללים כאבי שרירים, שיעול, התעטשויות, חום גבוה, נזלת ועוד. לעומת זאת, התסמינים החמורים של המחלה כוללים שיתוק, קוצר נשימה וצפצופים בזמן הנשימה, אי ספיקה נשימתית ואף דום נשימה ומוות. כפי שציינו, הסיכוי להופעת תסמינים חמורים במערכת הנשימה עולה כאשר מדובר על חולה שכבר סבל מבעיות קודמות במערכת הנשימה.
כיצד מאבחנים את המחלה?
על מנת לאבחן את המחלה יש לבצע בדיקת DNA לנגיף באמצעות בדיקה של הרוק, הכיח או הליחה של החולה.
כיצד מטפלים בחולים לאחר ההדבקה?
מאחר ומדובר על הדבקה בנגיף ולא בחיידק, הרי שלא ניתן להגיש לחולים טיפול אנטיביוטי שאינו יעיל במצבים אלה. למעשה, נכון לכתיבת שורות אלה אין שום טיפול יעיל בכל הקשור למיגור הנגיף. לאור זאת, כל שיש לעשות הוא להעניק למטופל טיפול תומך שיסייע לגוף שלו לפתח נוגדנים לחיסול הנגיף.
הטיפול השמרני כולל מנוחה רבה והימנעות מפעילות מאומצת, צריכה נוזלים מספקת, במיוחד בחולים שסובלים מעלייה של חום הגוף ובמידת הצורך ניתן ליטול תרופות נגד כאבים, תרופות להורדת החום או תרופות נגד נזלת ושיעול.
במידה ומופיעים תסמינים חמורים הקשורים למערכת הנשימה ייתכן מאוד כי לא יהיה מנוס מלאשפז את החולה בבית חולים על מנת לסייע לו בפעולת הנשימה באמצעות מסכת חמצן או אמצעים אחרים. כמו כן, חשוב להקפיד להישאר במעקב רפואי כל עוד שתסמיני המחלה קיימים ולדווח לרופא על כל החמרה במצב הרפואי.
כיצד ניתן למנוע את ההדבקה?
- ראשית חשוב שלא ללכת לעבודה, לבית הספר או לגן במצב של חולי על מנת שלא להדביק אחרים.
- כאשר חשים צורך להתעטש, מומלץ מאוד להקפיד להתעטש לתוך המרפק או לתוך ממחטה ולא לפזר את חלקיקי הרוק לאוויר הפתוח. הדבר נכון כמובן גם עבור שיעול.
- חשוב לאוורר את הבית ככל האפשר.
- מומלץ להימנע מלבוא במגע עם אדם חולה.
- יש להקפיד על שטיפת הידיים במים ובסבון לפחות במשך עשרים שניות.
- במידה וישנו אדם חולה בבית, חשוב שיימנע מלגעת בחפצים או משטחים ובמידה ובכל זאת נגע, יש להקפיד על חיטוי שלהם לאחר המגע באמצעות מטליות המכילות אלכוהול.
- מומלץ להימנע מלהכניס אצבעות לפה או לגעת עם האצבעות באזור העיניים והפנים.
