דיסקיטיס היא לא מחלה נגיפית ולא נחשבת למחלה אורתופדית למרות שהיא פוגעת בעמוד השדרה. היא נחשבת למאתגרת מאוד לאבחון בשל התסמינים הלא ספציפיים שלה וכן בשל העובדה שבחלק ניכר מהמקרים היא פוגעת בפעוטות או בילדים קטנים מאוד, המתקשים לבטא את התסמינים במילים.
באופן עקרוני המחלה יכולה לפגוע גם במבוגרים, כאשר במבוגרים היא יכולה להוביל לסיבוכים ואף לגרום לאלח דם ואבצס אפידורלי. בילדים לעומת זאת, היא חולפת ברוב המקרים ללא סיבוכים ואפילו ללא טיפול. במאמר שלפניכם נתייחס בעיקר למחלה המופיעה בילדים.
באופן כללי כשמסתכלים על גרף המתאר את השתנות השכיחות של המחלה עם ההתקדמות בגילאים, ניתן לראות עקומה דו פסיגית. בילדים הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הוא שבע שנים ואילו לאחר מכן חלה ירידה משמעותית בשכיחות, כאשר סביב גיל חמישים השכיחות חוזרת להיות גבוהה יחסית. לפי חלק מהחוקרים דיסקיטיס הפוגעת בילדים היא מחלה נפרדת שצריכה לקבל התייחסות שונה.
מה הם הגורמים לדיסקיטיס?
המחלה באה לידי ביטוי בדלקת במרווחים שבין החוליות בעמוד השדרה, המתפתחת מהדיסק הבין חולייתי. באופן כללי הסיומת "איטיס" בהקשר של מחלות מעידה על כך שמדובר במחלה דלקתית (סינוסיטיס היא דלקת של הסינוסים למשל וקרדיטיס היא דלקת בשריר הלב לצורך העניין). למרות שלא ניתן למצוא לכך הוכחות חותכות, ככול הנראה הגורם למחלה זיהומי. יחד עם זאת, אם ברור כי התהליך אינו זיהומי, נהוג לכנות את המחלה "דיסקיטיס אספטית".
לפי התיאוריה המרכזית, מדובר בזיהום שהחל באזור אחר בגוף, שהצליח להתפשט ולהגיע לעמוד השדרה. הכוונה היא למשל לזיהום בדרכי השתן או לדלקת ריאות. עם זאת, בילדים במקרים רבים לא ניתן למצוא עדות לזיהום מסוים. בנוסף לכך, לא אחת המחלה מתפתחת בעקבות טראומה בעמוד השדרה וכן במקרים מסוימים הדלקת מתפתחת לאחר ניתוח בעמוד השדרה.
במבוגרים ישנה שכיחות גבוהה יחסית של דיסקיטיס, בחולים שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות זיהומיות כמו לדוגמה חולי איידס, חולים העושים שימוש בתרופות לדיכוי מערכת החיסון כמו סטרואידים למשל, חולי סרטן ועוד.
מה הם התסמינים של דיסקיטיס?
התסמינים של המחלה אינם ספציפיים, כשהכוונה היא לכך שמדובר בתסמינים שיכולים להתאים לשורה ארוכה של מחלות. כך לדוגמה החולים לרוב יסבלו מחום הנע סביב 38 מעלות צלזיוס, התקפים של אי שקט וחוסר מנוחה, כאבים בזמן שכיבה על הגב ובמיוחד בזמן החלפת חיתול, צליעה בזמן ההליכה, סירוב ללכת והקשתה של הגב בשכיבה על הגב. בניגוד למהלך המחלה במבוגרים, המתקדם באיטיות רבה, בקרב ילדים מהלך המחלה מהיר וחריף מאוד.
כיצד מאבחנים דיסקיטיס?
אבחון המחלה נחשב למורכב יחסית ונעשה על ידי שילוב בין בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. בבדיקה הגופנית ניתן יהיה לזהות רגישות בעמוד השדרה, אך במקרים רבים הממצאים בבדיקה הגופנית יהיו דלים מאוד. בבדיקות הדם ניתן לראות עלייה בערכי CRP ובבדיקות ההדמיה ניתן יהיה גם כן לזהות את סימני הדלקת בעמוד השדרה. את הדלקת ניתן להדגים בקלות על ידי סריקת MRI של עמוד השדרה, אך ייתכן כי יבוצעו לחולה דווקא צילומי רנטגן או בדיקת CT.
במקרים מסוימים יוחלט על ביצוע בדיקת מיפוי עצמות שבה ניתן יהיה להדגים קליטה מוגברת של חומר הניגוד בשני צידי המפרק (בכל חוליה).
כיצד מטפלים בדיסקיטיס?
הטיפול בדיסקיטיס כולל בעיקר תרופות אנטיביוטיות למשך מספר שבועות. בדרך כלל בשלב הראשון האנטיביוטיקה תינתן בעירוי ורידי במסגרת אשפוזית ולאחר מכן בסירופ. ברוב המוחלט של המקרים לאחר מספר שבועות ההחלמה תהיה מלאה.
