דלקות בדרכי השתן בילדים

דלקות בדרכי השתן בקרב ילדים הינו הזיהום השכיח ביותר. הדלקות מוגדרות כזיהום חיידקי המתרחש במקום כלשהו בין השופכה ועד לכליות.

דלקות אלו נפוצות יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים, והם עלולות להיות בעלות נטייה לחזור באופן עוקב מספר פעמים בשנה. עד גיל 11, כ-3% מהבנות ו-1% מהבנים יסבלו מדלקת בשתן (עד גיל שנה, שכיחות הדלקות בקרב בנים עולה על זו של הבנות).

הסיכון החמור בדלקת בדרכי השתן בקרב ילדים מתחת לגיל 5 היא פגיעה כלייתית (פיאלנפריטיס) עד כדי אי ספיקת כליות אשר תתגלה בגילאים מבוגרים יותר. מעל גיל 5, הסיבוכים מתמעטים, למרות שהטיפול חייב להינתן.

ישנם ילדים בעלי נטייה לדלקות שתן חוזרות. הגדרת דלקות אלו היא הופעת שני אירועים של דלקות ויותר במהלך חצי שנה. הגורם לדלקות שתן עלול להיות מום אנטומי המאפשר לחיידקים להעלות כלפי מעלה אל מערכת השתן (Reflux), נטייה גנטית וחוסר היגיינה (כאשר הניגוב נעשה מכיוון פי הטבעת למערכת השתן או בעת החלפת חיתולים), ברית מילה, או שלשולים רבים.

מהם הגורמים?

הגורמים לדלקות בדרכי השתן הם זיהומים ממקור חיידקי לרוב. החיידקים עלולים להגיע ולנבוע מהמעיים, כאשר החיידק השכיח ביותר הוא E.Colli. אולם, הדלקת יכולה לנבוע גם מחיידקים אשר לא הגיעו ממקור זה, כמו Pseudomonas aeruginosa. עם זאת, זיהומים בדרכי השתן עלולים גם להיגרם מווירוסים, כדוגמת אדנו וירוס. ההדבקה נעשית לרוב מחיידקים הנמצאים באורח טבעי בגוף הילד, ומחדירתם לשופכה מאזור פי הטבעת ואיברי המין.

תסמינים של דלקת בדרכי השתן

התסמינים של דלקות בדרכי השתן יכולים לנוע בדרגות חומרה שונות, פעמים רבות בהתאם לגיל הילד. בקרב תינוקות, דלקות בדרכי השתן יתבטאו בחום, חוסר תיאבון, חוסר שקט, צהבת, הקאות ולפעמים אף איחור התפתחותי.

בקרב זאטוטים עד גיל 3, דלקות בדרכי השתן יתבטאו בחום, שלשול, הקאות, וריח רע של שתן. מעל גיל 3 יבטאו הילדים תכיפות ודחיפות במתן שתן מלווה בכאבי מותניים ואף בהרטבת לילה, הופעת דם בשתן, צמרמורת וחוסר תיאבון.

כיצד מאבחנים?

אבחון הדלקת ייעשה על פי הסימנים הקליניים ובדיקת תרבית שתן. במקרה של תינוקות חולים, אשר אינם שולטים בשלפוחית השתן, יילקח השתן באמצעות שיטות פולשניות כמו צינתור או ניקור, או באמצעות שיטות לא פולשניות כשקיות איסוף.

לכל אחת מבדיקות אלו ישנם יתרונות וחסרונות, אשר החשובה מביניהם היא דחיפות המקרה ומצבו של הילד. בבדיקת השתן יהיה אפשר למצוא לויקוציטים (כדוריות לבנות) ואריתרוציטים (כדוריות אדומות), ניטריט וחלבון.

פעמים רבות, נראה כי לא נעשים אבחונים מעמיקים ונדרשים מכיוון שהתסמינים והתלונות אינם ספציפיים מחד, אולם ניתן טיפול אנטיביוטי מהיר ופזיז מדי מאידך, עוד בטרם מתקבלת התשובה מבדיקת תרבית השתן.

דרכים לטיפול בדלקות בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן המאובחנת אצל תינוקות וילדים עד גיל 5, מחייבת טיפול מידי ואף אשפוז בבית חולים, מחשש להתפתחות סיבוכים ותופעות לוואי. אולם יש לזכור כי מתן טיפול אנטיביוטי לפני בדיקת תרבית שתן תמסך את התמונה ולא תוכיח נוכחות של דלקת בדרכי השתן.

הטיפול בדלקות אלה הוא אכן טיפול אנטיביוטי, אשר חייב להינתן רק אחר קבלת התשובות. בתחילה, הטיפול ניתן באנטיביוטיקה רחבה, ולאחר קבלת תשובה על החיידק הספציפי, הטיפול יכול להשתנות ולהיות ממוקד יותר.

בילדים מתחת לגיל שנתיים, תינתן האנטיביוטיקה ישירות לווריד, בדרך כלל בתנאי אשפוז. עד גיל שנתיים, יומלץ להורים על אנטיביוטיקה מונעת גם לאחר היעלמות כל התסמינים, על מנת למנוע דלקות חוזרות עד לבירור הגורם הראשוני. מכיוון שאצל בנים דלקות אלו נדירות יותר, ייעשה אבחון מקיף ומעמיק לבירור סיבת ההדבקה.