מחלת הפה והטלפיים אצל ילדים

מחלת הפה והטלפיים הוא השם העממי שניתן למחלה שנקראת בשפה הרפואית המקצועית: "מחלת הפה והגפים" או "מחלת הפה, הידיים והרגליים". המחלה פוגעת בעיקר בילדים ובאה לידי ביטוי בפריחה עורית על הידיים והרגליים ובנגעים באזור הפה.

מדובר על מחלה מאוד מדבקת אך קלה ביותר. למעשה המחלה עוברת מאליה גם ללא טיפול וזאת כיוון שבדומה למחלות נגיפיות רבות אחרות, גם מחלת הפה והטלפיים היא מחלה נגיפית שגוף האדם מסוגל להתמודד עמה בכוחות עצמו בעזרת מערכת החיסון.

מה הוא הגורם למחלה?

הנגיפים שגורמים למחלה זו מגיעים ממשפחה של וירוסים הנקראת Picornaviridae, או בעברית: נגיפים בעלי מקטע RNA קצר. הנגיף שגורם לרוב מקרי ההדבקה במחלה זו נקרא coxsackievirus A16 אך ישנם זנים נוספים שעלולים לגרום למחלה בבני אדם. ההדבקה בנגיף מתבצעת על ידי מגע ישיר עם הפרשות של חולה שמקורם בגרון או באף. בנוסף לכך, ההדבקה יכולה להתרחש גם בעקבות מגע עם צואה שמזוהמת בנגיף.

מה הם התסמינים של המחלה?

התסמין הראשון שמהווה עדות להידבקות במחלה הוא חום נמוך שלרוב מלווה בפגיעה בתיאבון, תחושה כללית לא טובה וכאבי גרון. בין יממה אחת לשתי יממות מהרגע שבו התחיל לעלות חום הגוף של החולה מתחילים להתפתח הנגעים בחלל הפה. הנגעים הראשוניים נראים כנקודות קטנות ואדומות, בהמשך הופכות הנקודות לשלפוחיות ומאוחר יותר הן הופעות לאפטות בעלות מוקד צהבהב במרכזן.

הנגעים מופיעים בשכיחות גבוהה באזור החך הרך, הלשון, החניכיים, הצד הפנימי של הלחיים, החך הקשה ועוד. בנוסף לכך ניתן לראות התפתחות של פריחה עורית על פני הרגליים והידיים שיכולה להיות מלווה בשלפוחיות עוריות. המיוחד בפריחה הוא המעורבות של כפות הידיים וכפות הרגליים שאינה אופיינית למחלות אחרות שבאות לידי ביטוי בפריחה עורית. מעבר לידיים ולרגליים הפריחה יכולה להתפתח גם באזורים אחרים כשהאזור השכיח ביותר להתפתחות הפריחה מעבר לידיים ולרגליים, הוא אזור הישבן.

סך הכול המחלה נמשכת בין שבוע לעשרה ימים ואינה גורמת לסיכוים מיוחדים. במקרים חריגים ישנו סיכוי להתייבשות עקב כאבים בזמן שתיית נוזלים, במקרים נדירים במיוחד תיתכן דלקת קרום המוח קלה שאינה מחייבת אשפוז ובמקרים האלו המחלה תלווה בכאבי ראש ובנוקשות צווארית. ילדים שנדבקים במחלה מתחת לגיל חמש לרוב סובלים מתסמינים חמורים יותר מאשר ילדים בגילאים מתקדמים יותר.

כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחנה של המחלה מתבצעת על ידי בדיקה קלינית פשוטה יחסית שבה הרופא בוחן את הפריחה עורית ואת הנגעים בפה של החולה. במקרים מסוימים יהיה צורך לבצע משטח גרון במטרה לשלול מחלה נגיפית אחרת שהייתה יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית באופן דומה.

כיצד מטפלים במחלה?

כפי שציינו, מאחר ומדובר במחלה נגיפית שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד עמה גם ללא כל סיוע חיצוני, הרי שאין טיפול ייעודי המתאים למחלה (כמו למשל תרופות ייעודיות). עם זאת, מאחר והמחלה יכולה לפגוע באיכות חיי החולים במשך עשרה ימים תמימים, הרי שבהחלט ניתן להגיש לחולים טיפול ממוקד לסימפטומים השונים. בין היתר מדובר על הטיפולים הבאים:

• ראשית יש להרבות במנוחה בזמן שהגוף מתמודד עם המחלה בכדי לסייע לו במיגור הנגיף וכדי להתמודד עם החולשה האופיינית.
• יש להרבות בשתיית נוזלים על רקע הסיכון להתייבשות בדגש על חולים שסובלים מחום גבוה.
• לצורך הורדת החום ניתן לעשות אמבטיות קרות וכן ניתן לעשות שימוש בתרופות להורדת החום שמתאימות לילדים.
• במידה שהתרחשו סיבוכים שונים כמו דלקת קרום המוח יש לאשפז את החולה להשגחה.