כשילד סובל ממחלה כרונית כגון סוכרת, סרטן או דלקת פרקים של הנעורים, ההורים צריכים ללמוד להתמודד עם רגשותיהם בתקופות אלו, כך שיוכלו לספק לעצמם ולילדיהם רווחה רגשית ופיסית מוגברת יותר, כך שהתייחסות ישירה למצב הרפואי של הילד היא השיטה הטובה ביותר להתקדם.
מבחן מאמץ הוא תרגיל המספק אמת מידה אובייקטיבית לגבי היכולת הגופנית של הילד. המבחן מאפשר לרופאים להעריך את תגובת לחץ הדם וקצב הלב של הילד. הוא מאפשר גם הבטחה כי שריר הלב יקבל כמות דם מספקת לה הוא זקוק, באמצעות פעילות גופנית.
הבנת מבחן מאמץ בילדים
מבחן זה הוא בדיקה גופנית במאמץ, הנחשבת לשיטה הטובה ביותר המאפשרת לרופאים לקבל מושג לגבי המחלה הכרונית של הילד. המבחן בודק את ההיבטים הבאים:
האופן בו עובד הלב של הילד ברמות שונות של פעילות – הבדיקה מבוצעת על ילדים שמסוגלים ללכת ולרוץ על הליכון, והם בוגרים דיים על מנת להבין את המתבקש מהם, בדרך כלל בגילאי חמש ומעלה.
שינויים בקצב הלב של הילד – המבחן רושם שינויים בקצב הלב, לחץ דם, תפקוד הלב ותסמינים אחרים המעידים על מחלות כרוניות, כשהילד מבצע תרגילים ברמות מהירויות שונות.
פיקוח רפואי – הרופא עוקב בקפידה אחר התקדמות הילד במהלך כל המבחן, כדי לוודא שלא מתרחשות בעיות ככל שרמת הפעילות הגופנית עולה.
אורך המבחן – חלק הפעילות הגופנית במבחן מאמץ אורך בסביבות רבע שעה, אך המבחן כולו אורך כ-45 דקות. ההורים רשאים לשהות בחדר במהלך הבדיקה.
האופן בו מבוצע מבחן מאמץ
מבחן זה כרוך בהצבת מדבקות על חלקים שונים של החזה כדי להקליט את הפעילות החשמלית של הלב מזוויות שונות מרובות. מדבקות אלו מחוברות למכונת EKG, והילד מתבקש ללכת על הליכון. מהירות השיפוע של ההליכון גוברת בהדרגה אחת לשלוש דקות, וקצב הלב של הילד נרשם.
גם לחץ הדם שלו נבדק, והוא ממשיך לבצע את הפעילות הגופנית עד להשלמת הבדיקה, אלא אם כן הוא מתעייף באופן מוגזם או חווה תסמיני לב או ריאות משמעותיים, או כשממצאים חריגים מופיעים על ניטור לב.
הילד נדרש לנשום לתוך מסכה לפני הבדיקה הגופנית ולאחריה, ומטרת המבחן היא להעריך את דינאמיקת הנשימה שלו, כלומר, את היכולת של הילד לנשום פנימה והחוצה במהלך הפעילות הגופנית ולאחריה. מידע זה מספק ראיות התומכות בהתפתחות מחלה כרונית הנגרמת ממאמץ, והבנת שיטות הטיפול הנחוצות.
שרוול למדידת לחץ דם מורכב על זרוע הילד, והנתונים נבדקים במספר נקודות במהלך הבדיקה. עם סיום מבחן המאמץ, הילד שוכב, ומקבל מדידות נוספות ככל שקצב הלב שלו מואט ושב לקדמותו. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להזדקק למידע נוסף הנוגע לכמות האוויר אותה הילד נושם במהלך הפעילות הגופנית, ובדיקה זו נקראת בדיקת תפקודי ריאות.