מחקר אמריקאי חדש מוצא קשר בין תופעת המתנגדים לחיסון לבין התפרצותן של מחלות שונות. מערכת הבריאות הישראלית, ממש כמו מקבילותיה בחו"ל מקפידה להמליץ על חיסונים שונים, בחלוקה לפי גילאים.
חיסונים למחלות כמו שפעת, שעלת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, ניתנים לאוכלוסיות בסיכון ובהם גם ילדים קטנים ופעוטות.
עם השנים, קמו קבוצות שונות שמתנגדות לקבלת חיסון עבורם או עבור ילדיהם וזאת מטעמים שונים. חלק בוחרים בכך מתוך מחשבה שחיסונים מחלישים את הגוף וגורמים לתחלואה. אחרים מתנגדים לכך מטעמים אחרים ויש גם כאלה שנמנעת מהם האפשרות לקבל חיסון מסיבות רפואיות.
מסתבר שההחלטה להימנע מחיסון עלולה לפגוע לא רק במי שנמנע מכך ובבני משפחתו הקרובה. הדבר עשוי להיות זרז של ממש להתפרצות מגפות למחלות שונות ובהן למשל מחלות כגון חצבת, שעלת, שפעת ועוד.
מגפות חדשות למחלות וותיקות
בישראל ניטש ויכוח ציבורי בין הממסד הרפואי ועימו קבוצות אוכלוסייה התומכות באופן גורף בקבלת חיסונים שונים לבין אחרים, המתנגדים לחיסונים. מתנגדי החיסון לא תמיד לוקחים בחשבון את הצדדים השליליים ואת הסיכון שבוויתור על החיסון, הן עבור עצמם והן עבור אחרים במידה ותפרוץ מגיפה בקנה מידה גדול.
מחקר חדש שבדק את השפעות ההימנעות מחיסון בארצות הברית, עם דגש על מחלת החצבת גילה תוצאות מעניינות וחשובות עבור כל מי ששוקל לוותר על חיסון למחלה זאת וככל הנראה גם בהקשר למחלות אחרות. שאלת החוקרים הייתה האם התפרצויות מחלות כגון חצבת, שהיא מחלה שהודברה בעבר כמעט לחלוטין בזכות חיסון יעיל, ניתן ליחס למגמה הגדלה של הימנעות מחיסון.
מסקנת החוקרים הייתה חותכת למדי – למרות שלא ניתן לתלות את האשם באופן מלא במתנגדי החיסון, אין ספק שתופעה זו היא אחת האשמות העיקריות בהתפרצות של מגפות של מחלות שכמעט נעלמו במערב – לא רק חצבת אלא גם שעלת ומחלות אחרות.
מסתבר שמחלות שנחשבו בעבר לקטלניות, כאלה שהפילו חללים במגפות נרחבות (ובמדינות מסוימות כך המצב אפילו כיום), חוזרות לזירה בין היתר על גבם של הנמנעים מחיסון. במקרים רבים מאוד, החולים הראשונים של מה שהתברר מאוחר יותר כמגיפה, הם חולים שנמנעו מחיסון באופן מודע וללא סיבה רפואית ויש בהם גם ילדים להורים שהתעקשו שלא לחסן את בניהם. לא כולם, אגב, שרדו את המחלה.
סכנת הדבקה רצינית
מחלת החצבת, שהיא אחת המחלות העיקריות שבהן עסק המחקר האמור, נחשבת למדבקת מאוד והיא מסוכנת במיוחד בילדים צעירים. בארץ, מקובל לחסן תינוקות במסגרת חיסון משולב כבר בגיל שנה אך גם כאן, יש הורים הבוחרים להימנע מכך. סימני החצבת דומים במידה רבה לאלה של שפעת או צינון קשה אלא שלאחר זמן מה מתווספת גם פריחה אופיינית. במידה וחולה לא מטופל כהלכה הוא עלול לסבול מסיבוכים קשים שכוללים גם עיוורון, דלקת קרום המוח, תמותת תינוקות והפלות ועוד.
לא רק בארצות הברית, כפי שמדווחים החוקרים, יש קשר חזק בין התפרצויות של מגיפות חזרת והדבר מאובחן גם בישראל. לפני מעט פחות מעשור חלה קפיצה מדאיגה במספר חולי החזרת בארץ, כאשר מוקד ההתפרצות היה בסביבות ירושלים. בדיקת הנתונים העלתה שמספר החולים העיקרי כלל מבוגרים וילדים ממשפחות חרדיות שבחרו שלא לקבל חיסון.
רופאים מסבירים שחצבת שייכת למשפחה המחלות המדבקות ביותר. לפני שמופיעים סימני המחלה והיא עדיין בשלב הדגירה, עלול החולה להדביק מבלי משים תינוקות שטרם קיבלו חיסון וכן אנשים שבחרו להימנע ממנו מסיבות כאלו ואחרות. מכיוון שלא ניתן לדעת מראש את תוצאות ההדבקה במחלה, הימנעות מחיסון בהחלט יכולה להיות הרת אסון.
