הפטובלסטומה הוא סרטן כבד הנפוץ ביותר בילדות, למרות שהוא משפיע על שניים או שלושה תינוקות מתוך מיליון. הוא משפיע על תינוקות במהלך שלושת השנים הראשונות לחייהם, ומתבטא בכאבי בטן עזים.
אחוז גדול מגידולים אלו מתרחשים בקרב תינוקות שנולדו מוקדם. הגידול ניתן לטיפול עם הסרה כירורגית. אם הניתוח מסוכן בשל גודל ומיקום הגידול בכבד, עדיין ניתן לטפל במצב עם השתלת כבד.
תסמיני סרטן כבד בתינוקות
התסמינים בדרך כלל מעורפלים ובמקרים רבים לא ניתן להבחין במחלה, עד שהיא גורמת לתופעות הבאות:
- סירוב התינוק למזון.
- חום גבוה.
- עייפות.
- חולשה.
- כאבי בטן.
- בטן נפוחה.
- בחילות.
- שתן כהה.
- הצהבת העור או לובן העיניים.
אבחון סרטן הכבד בתינוקות
אבחון הפטובלסטומה מתחיל עם דיונים בין הרופא להורים לגבי התסמינים ומחלות ילדות קודמות של התינוק, ולאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית. אם הרופא חושד בסרטן הכבד, הוא ימליץ על בדיקות לאישור או שלילת האבחנה. בדיקות אלו עשויות לכלול:
בדיקות דם – כוללות מדידת תפקוד תקין של הכבד, או איתור חומרים בדם המאותתים על נוכחות סרטן כבד. רוב מקרי ההפטובלסטומה מייצרים כימיקל הנקרא חלבון עוברי (AFP), המשתחרר לזרם הדם. מדידת רמות חלבון זה בדם התינוק מאפשר לרופא לגלות אם הסרטן מגיב לטיפול.
צילומי רנטגן – של החזה הבטן וכלי הדם.
סריקות MRI –בדיקה המשתמשת בגלים מגנטיים ליצירת תמונות של החלק הפנימי של הכבד.
אולטרסאונד – שיטה אחרת של קבלת תמונות הכבד ואיברים פנימיים אחרים. בדיקה זו משתמשת בגלי קול בתדר גבוה.
בדיקת CT –סוק קרן X המשתמשת במחשב לייצור תמונות החלק הפנימי של הכבד.
לפרוסקופיה – הרופא מבצע חתך זעיר בבטן, ומחדיר צינורית דקה עם מקור אור כדי לבחון את הכבד.
ביופסיה – הסרת דגימה מרקמת הכבד לבדיקת התאים הסרטניים. בדיקה זו מבוצעת באמצעות מחט חלולה מיוחדת או באמצעות הליך לפרוסקופיה.
טיפולי מחלת כבד בתינוקות
הטיפול תלוי בסוג המחלה ושלביה, כמו גם גיל התינוק ובריאותו הכללית. ניתוח משמש להוצאת הסרטן וחלק מהכבד בו נמצא הסרטן. הניתוח משמש אף על מנת להסיר כל סרטן שהתפשט לחלקים אחרים בגוף. חלק מהתינוקות עם שלבים מוקדמים יותר של הסרטן מקבלים טיפול השתלת כבד. המנתח מחליף את הכבד החולה עם כבד בריא של תורם.
כימותרפיה מיוחדת היא אמבוליזציה A, המשמשת לעיתים לטיפול בסרטן כבד בתינוקות. תרופות כימותרפיות מוזרקות לעורק הראשי של הכבד עם חומרים שחוסמים או מאטים את זרימת הדם לסרטן. טיפול זה מאריך את משך הזמן להן זקוקות התרופות לשם הריגת התאים הסרטניים, ומונע אף מתאי הסרטן לקבל חמצן וחומרים מזינים הדרושים להם על מנת לגדול.
טיפול בהקרנות משתמש בצילומי רנטגן או קרני אנרגיה גבוהה אחרים להריגת תאים סרטניים וכיווץ גידולים. קרינה מגיעה ממכונה המוצבת מחוץ לגוף, בהליך הקרנה חיצונית, או באמצעות הצבת חומרים המייצרים קרינה דרך צינורות פלסטיק דקים באזור שבו התאים הסרטניים נמצאים, בהליך הקרנה פנימית.
טיפול ביולוגי משתמש בתרופות או חומרים המיוצרים על ידי הגוף להגדלת או שחזור ההגנה הטבעית של הגוף מפני סרטן. כשהטיפול מסתיים, התינוק עובר בדיקות דם קבועות למדידת רמת חלבון עוברי, אם מתאים, כמו גם סריקות צילומי רנטגן. טיפולי מעקב אלו מאפשרים לרופא לפקח על יעילות הטיפול ולאתר כל הישנות של הסרטן בשלב מוקדם.
השפעת טיפולי מחלת כבד בתינוקות
ההערכה היא שחמישית מגידולי הפטובלסטומה עשויים לדרוש השתלת כבד. בנוסף, מחלה זו מהווה כיום 7.5% מכלל השתלות הכבד בתינוקות. טיפולי כימותרפיה מתחילים מיד עם האבחנה וממשיכים אף לאחר השתלת הכבד. שמונים אחוזים מהתינוקות שטופלו בהשתלה, שורדים למעלה מעשרים שנים ללא הישנויות המחלה.
הישנויות אלו עשויות להתרחש בקרב 16% מהתינוקות לאחר ההשתלה. הן נפוצות ביותר במהלך השנים הראשונות לחיים, ולעיתים נדירות מתרחשות בבגרות. הפטובלסטומה עשויה להתפשט לריאות, אפילו אם הגידול נמצא מחוץ לכבד. כימותרפיה לפני ההשתלה מובילה לריפוי מחצית מהתינוקות.
עוד בנושא:
