פטרת הקרקפת היא מחלה הנוצרת על ידי זיהום פטרייתי בעור ובשורשי השערות. היא גורמת לגירודים חזקים בראש, לקילוף העור ואף לנשירת שיער. זוהי מחלה מדבקת הנפוצה בקרב ילדים שגילם מתחת לעשר שנים.
הפטריות הפעילות במחלה הן מסוג דרמטופיטים. הן עלולות לתקוף גם את שיער הגבות או הריסים. ההדבקה עלולה להיות באמצעות מגע עם ילד נגוע או חיית מחמד החולה במחלה. המגע צריך להיות ישיר כדי שתיווצר הדבקה. חפצים שבאו במגע עם קרקפת נגועה (מברשת שיער, כובע וכדומה) עלולים גם כן להעביר את הפטרייה.
כאשר הזיהום בא במגע עם עור הקרקפת הוא יתחיל כגבשושית קטנה בצבע אדום שתלך ותגדל עם הזמן. בשלב כלשהו האזור כולו מקבל צבע בהיר והופך להיות מכוסה בקשקשים. הזיהום מתפשט בעיגולים ובמקרים מסוימים ייתכן מחסור בשיער באזור הנגוע וכן גושים תת עוריים קטנים ורגישים.
במקרים קיצוניים עלולות להופיע תופעות אחרות כמו נפיחות בבלוטות הלימפה או שלפוחיות בכפות הידיים או הרגליים. מדובר בתגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף. יש לציין שלא כל הילדים הנגועים בפטרייה סובלים מגירודים.
אבחון
כאשר קיים חשש להדבקות בפטרת הקרקפת יש לגשת לטיפול רפואי ללא דיחוי. אם הרופא יחשוד שאכן מדובר בזיהום פטרייתי הוא יישלח את הילד לבצע בדיקות משטח ותרבית והתוצאה שתתקבל תאשר האם האבחנה הייתה נכונה או לא.
בבדיקה הראשונית (המשטח) מתקבלת תוצאה מידית ואם מתברר שהחשד נכון והילד נגוע בפטרת הקרקפת, ניתן כבר להתחיל בטיפול. התרבית, לעומת זאת לוקחת זמן רב יותר ותוצאה תתקבל רק לאחר כשלושה שבועות. כך ניתן גם לזהות באיזה סוג פטרייה מדובר.
טיפול בפטרת הקרקפת
הדרך הטובה ביותר לטפל בפטרת הקרקפת היא באמצעות טיפול תרופתי הניתן דרך הפה. הוא עשוי להימשך כחודש עד חודשיים. לחלק מהתרופות הניתנות לטיפול בבעיה יש תופעות לוואי כמו בחילות, שלשולים ופריחה. לעיתים, יופיעו גם כאבי ראש. רצוי שלא להיחשף לשמש במהלך לקיחת התרופות. יש לציין שטיפול מקומי באמצעות משחות למריחה על הפטרייה לא יועיל באופן מוחלט שיוביל לריפוי.
יחד עם הטיפול התרופתי יש להשתמש בשמפו מיוחד המונע העברת הפטרייה בין האחים בבית או חברים. אם ההדבקה הראשונית באה מחיית המחמד חשוב לקחת אותה לרופא וטרינר שיטפל בה. כך תימנע אפשרות של הדבקה נוספת.
מהם הסיבוכים של פטרת הקרקפת?
לעיתים, עקב פטרת הקרקפת תיגרם תגובה דלקתית שתופיע כשלפוחיות צהובות ומוגלתיות. תופעה זו נקראת בעגה המקצועית 'קריון' והיא עלולה לגרום לכך שעל עור קרקפת תיווצר שכבה צהובה וכן נשירת שיער. סיבוך זה נוצר, כאמור, עקב תגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף. מצב זה עלול להוביל להתקרחות קבועה או הופעת צלקות בראש.
הימנעות מהדבקה
כפי שצוין, ההדבקה נעשית באמצעות מגע ישיר עם האזור הנגוע. לכן, אם יש בבית ילד שחולה בפטרת הקרקפת יש להביא לכך ששאר בני הבית, במיוחד הילדים, ימנעו ממגע עמו עד להחלמה סופית. אם הדבר קשה במיוחד, לפחות לא היצור מצב של מגע ישיר עם האזור הנגוע.
בעלי חיים ביתיים הנגועים בפטרייה מעבירים את המחלה בקלות ובמהירות לבני אדם. אם יש חשש שהכלב או החתול חולה בפטרת הקרקפת או בכל סוג של זיהום אחר על פני העור, יש להביאו לטיפול וטרינרי באופן מידי.
חפצים המשמשים את בני הבית במשותף עלולים להעביר את הפטרייה מאחד לשני. חשוב להימנע מלהסתרק באותו המסרק או המברשת המשמשים את הילד הנגוע בפטרייה. לא להשתמש באותה מגבת ולא לישון על אותם מצעים או כריות.
