לגוף יש מערכת שמטרתה להדוף מחלות הקשורות למערכת החיסון, אך לעיתים מערכת זו אינה פועלת כראוי. במצב זה, אדם עשוי לסבול ממחלות אוטואימוניות כגון זאבת.
מערכת חיסון בריאה מגנה מפני חיידקים ומחלות, ומייצרת נוגדנים, שהם חומרים כימיים מיוחדים הנלחמים בזיהומים.
אך במחלת זאבת, מערכת החיסון מתבלבלת ומתחילה לתקוף את התאים הבריאים בגוף. היא עושה זאת באמצעות ייצור נוגדנים עצמיים, אשר נחשבים לנוגדנים התוקפים את התאים הנורמאליים של הגוף. ילדים הסובלים מזאבת אולי אינם נראים חולים, אך הם יכולים לחוש ירידה בתפקוד הגופני, חולשה או בחילות. מפרקיהם עלולים להיפגע והם עשויים לסבול מבלוטות נפוחות.
גורמים לזאבת בילדים
בעוד שחוקרים מאמינים שגנים משמעותיים ביותר לגרימת זאבת בילדים, קיימים גורמים נוספים:
תרופות הגורמות לזאבת
מחלת זאבת עשויה להופיע בקרב אנשים הנוטלים תרופות מסוימות במשך זמן רב, אך נדיר שמצב זה יתרחש אצל ילדים, וכשהיא מתפרצת, הגורם הנפוץ ביותר הוא תרופה לאקנה הנקראת מינוציקלין.
התסמינים כוללים חום, עייפות, נוקשות פרקים ושרירים, אך ללא השפעה על איברים חיוניים, והתסמינים נעלמים בדרך כלל בתוך מספר שבועות לאחר הטיפול התרופתי למחלה. נערות המתחילות לשקול נטילת גלולה למניעת הריון, צריכות להתייעץ תחילה עם ריאומטולוג, היות והן מהוות סיכון גבוה יותר להיווצרות קרישי דם בקרב חלק מחולי הזאבת.
תורשה – ילד נולד עם גנים מסוימים הגורמים לו להיות רגיש לזאבת.
גורמים סביבתיים – ילד חווה שילוב של גורמים סביבתיים האחראים להתפרצות המחלה ועלולים לעורר זאבת, כלל זיהומים, אור אולטרה סגול ואולי מתח קיצוני.
זאבת מולדת – זהו מצב זמני של זאבת המשפיע על אחוז קטן מהתינוקות הנולדים עם נוגדנים עצמיים לזאבת. המצב מתחיל טרם הלידה, כאשר נוגדנים עצמיים אלו מגיעים אל התינוק דרך השליה, ומסתיים במהלך החודשים הראשונים לחיים, כשהנוגדנים העצמיים נעלמים מהמערכת של התינוק. התסמינים כוללים פריחת עור, וספירת נמוכה זמנית של תאי דם. יחד עם זאת, לזאבת מולדת יש סיכוי לגרום לנזק בלתי הפיך ללב התינוק, במצב המצריך שימוש בקוצב לב.
סימנים ותסמינים בילדים
התסמינים הנפוצים של זאבת כוללים:
- עייפות
- אובדן תיאבון
- ירידה במשקל
- מפרקים נפוחים או כואבים
- כאבי שרירים
- חום גבוה
- פריחות חמורות בעור
- נשירת שיער או התקרחות חריגה
- כיבים בפה או באף
- הלבנת או הכחלת האצבעות
לעומת מבוגרים, ילדים הסובלים מזאבת הם בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות באיברים החיוניים, במיוחד בכליות ובמוח. תסמינים אלו עשויים לכלול שתן כהה; נפיחות סביב כפות הרגליים, הרגליים והעפעפיים, במצב המצביע על דלקת כליות; קוצר נשימה וכאבים בחזה; כאבי ראש, בעיות זיכרון ופרכוסים, במצב המצביע על דלקת המוח.
תופעות חמורות של זאבת בילדים המאובחנים עם המחלה
ילדים סובלים מבעיות בתפקוד האיברים החיוניים, כגון הכליות ומערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח ועמוד השדרה. לעיתים, הנזק מהמחלה מתפתח אצלם מהר יותר בהשוואה למבוגרים עם המחלה.
זאבת משפיעה באופן משמעותי לאורך החיים, כלומר, ככל שהיא מתחילה מוקדם בילדות, הילדים חיים עימה יותר שנים. התחזית לילדים הסובלים מהמחלה עשויה להשתנות במידה רבה, בהתאם למועד פריצתה.
זאבת נפוצה יותר בין הגילאים 15-18 – בקבוצה זו, התסמינים זהים לתסמיני זאבת במבוגרים, וחומרתם עשויה לנוע מתסמינים קלים עד למחלה מסכנת חיים.
המחלה נפוצה פחות מתחת לגילאי 15 – אך בילדים בגילאים אלו התסמינים עשויים להיות חמורים יותר, וקיים סיכוי גבוה יותר שהמחלה תשפיע על יותר איברים חיוניים.
זאבת נדירה מתחת לגיל חמש – ילדים קטנים יותר סובלים בדרך כלל מתסמינים חמורים ביותר, בעיקר משום שלרובם אין מספיק חלבוני דם בטוחים המשמעותיים להתפתחות המערכת החיסונית.
סוגי זאבת בילדים
יש לזכור שכל ילד מגיב אחרת לזאבת, והתרופות המשמשות לטיפול בה, פועלות באופן ייחודי. לא ניתן לחזות בדיוק כיצד תתקדם המחלה אצל הילד, אך ההורים יכולים לשפר באופן משמעותי את סיכויי הילד להבריא בעתיד, תוך הבנת מרכיבי המחלה ומודעות לטיפולים המומלצים המקלים את המצב.
אם הילד סובל מזאבת או מפגין תסמינים הקשורים למחלה, יש להתייעץ עם ריאומטולוג, שיסביר להורים בפירוט את משמעות האבחנה, צעדי הטיפול בהם יש לנקוט, התרופות הטובות ביותר בהתאם לתסמינים, ומניעת הופעת תסמינים חדשים.
