האגדה מספרת שאלברט איינשטיין לא דיבר הרבה כפעוט, מה שגרם להוריו לדאוג שלא יגדל להיות מבריק ביותר. הכישלון שלו לכאורה בהיגוי מוקדם, הרגיע הורים של דברנים מאוחרים מאז ועד היום.
עד לאחרונה, רוב רופאי הילדים מרגיעים הורים לילדים הסובלים מבעיות היגוי. הם מסבירים שיש להניח לילדים צעירים ללמוד לדבר בקצב שלהם, ואינם ממליצים אף על טיפול בדיבור, לפחות עד גיל בית הספר.
כיום השתנתה קביעה זו. היום רופאים ממליצים לילדים לאתר סימני הפרעות היגוי מוקדמות בילדים, אפילו בשנה הראשונה לחייהם, ולבקש עזרה. אין להניח שילד בין שנתיים המשבש את דיבורו הוא גאון קטן, שכן הבעיה עשויה להעיד על בעיות שמיעה או הפרעה נוירולוגית.
השפעת הפרעות היגוי על בעיות עתידיות
ההמלצה החדשה מבוססת בחלקה על מחקרים המראים שילדים הסובלים מליקויי דיבור הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח בעיות קריאה ובעיות חברתיות בשלבים מאוחרים יותר. עבודה עם ילדים צעירים ביותר על בעיות בקישורי מוח, מסייעת לבצע חיווט מחדש של הקשרים פגומים. כיום יודעים מומחי פתולוגיה בשפה, דיבור ושמיעה, שככל שההתערבות מתבצעת מוקדם יותר, כן ייטב, להשגת השפעת התארגנות מחדש של המוח.
במקביל, מדעני מוח מפתחים כלים חדשים מתקדמים הבוחנים את הפעולה הפנימית של המוח בקרב תינוקות ופעוטות, במטרה להבין את הבסיס הביולוגי של שפה. התוצאות עדיין ראשוניות ביותר ולא מוצעים טיפולים מהירים, אך הם מראים שיכולת תינוק להבין ולהגות מילים, מתחילה בחודשים הראשונים לחייו, ומומחים מדווחים על ראיות חזקות לפיהן מאמצים לטיפול בבעיות היגוי צריכות להתחיל מוקדם ככל הניתן.
למידת היגוי בשנים מוקדמות
מומחי מדעי דיבור ושמיעה מסבירים שהעשור האחרון לימד המון על השפעה מתמשכת של למידה בשנים מוקדמות של הילד, ושפה היא דוגמא מצוינת. בתחילה סברו מדענים שלא ניתן לקבוע מה קורה במוח הילד עד שהוא מתחיל לדבר, והיום ידוע שתינוקות שקטים או ילדים עם דיבור משובש, סובלים מפגמים מוחיים.
בעוד שקל לזהות בעיית היגוי אצל ילד בן תשע, למשל, גילוי הבעיות אצל פעוט שרק מתחיל להתנסות עם מילים, הוא תהליך מורכב הרבה יותר. נדיר שילד בן שנתיים או שלוש מובן לחלוטין, וההיגוי בתקופה זו מאופיין בשיבושי מילים, גמגום, והבלעת היגוי של מילים ארוכות, כשכל המצבים האלו נחשבים לנורמאליים.
תקשורת חשובה בהרבה מהיגוי
רופאי ילדים מסבירים שתקשורת הרבה יותר חשובה לפעוטות מאשר היגוי נכון, והורים אינם צריכים לצפות שפעוט יהגה כל צליל באופן נכון, אך יש להתרכז בדיקציה ובקצב הדיבור. שאלה, למשל, צריכה להישמע כמו שאלה.
בגילאים אלו היגויים רבים מורכבים והילד מבטא אותם לא נכון. כך, למשל, השמעת האות "מ" מבוצעת פשוט באמצעות סגירת הפה, אך "ר" דורשת הרמת לשון, משיכה לחלק האחורי של הפה והידוק השפתיים. עיצורים הם הגייה מורכבת נוספת, ואם ילד אינו מסוגל להגות "צ" בגיל שלוש, ארבע או אפילו חמש, אין צורך לדאוג.
המוח עובד מהר יותר משרירי הפה
פתולוגים של דיבור מסבירים שפעוטות רבים מגמגמים פשוט כי מוחם עובד מהר יותר משרירי הפה, ולא בגלל בעיה כרונית. אין צורך לדאוג אם קיים גמגום במשפחה, או אם ההורים מבחינים במאפיינים משניים, כגון הבהוב עין או הנפת יד כאילו הילד מנסה להרחיק את הגמגום.
רוב הילדים מפתחים כוחות פריחת שפה בין הגילאים שנה וחצי לשנתיים, הודות לזרם מילים הזורמות יחד לדקדוק גולמי. ילדים יודעים בממוצע כחמישים מילים בשלב זה. משהו מתרחש במוחם המאפשר להם להבין תחושת דקדוק.
