הרעלן של חיידק הדפטריה
החיידק שגורם למחלת הדפטריה, הנקרא Corynebaterium diphtheria , מסוגל להתיישב באזור השקדים, האף, הלוע והגרון ולהפריש רעלן רב עוצמה שמביא להרס של תאי אפיתל. בעקבות המגע בין הרעלן שמפריש החיידק לבין תאי האפיתל נוצר פצע פתוח שמעליו מתחילים להצטבר התאים המתים.
רעלן זה נחשב לאחד מהרעלנים החזקים ביותר הידועים כיום והחיידק נחשב לבעל יכולת הדבקה גבוהה במיוחד. בין היתר מחלת הדפטריה עלולה לגרום לאי ספיקת כליות, דימומים חמורים, דלקת בשריר הלב וכן למוות של החולים.
מאחר והרעלן ממשיך להשפיע על תאי האפיתל גם לאחר שהחיידק מומת, הרי שהשימוש באנטיביוטיקה לטיפול בסובלים מדפטריה אינו נחשב ליעיל במיוחד. בעיקרון הטיפול המתאים כולל מתן של אנטי רעלן המסוגל לנטרל את הרעלן, אך כמובן שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם המחלה הקטלנית היא על ידי מתן חיסון נגד דפטריה.
החיסון נגד דפטריה מכיל חומרים שדומים מאוד מבחינת ההרכב שלהם לרעלן של חיידק הדפטריה אך בניגוד לרעלן הקטלני, החומרים שנמצאים בחיסון לא גורמים לנזק. בשל ההרכב הדומה שלהם, מערכת החיסון מפתחת נוגדנים מיוחדים נגד הרעלן האמתי שיכולים לשמש אותה בעת הצורך להילחם בו.
הרעלן של חיידק הטטנוס
החיידק שגורם למחלת הטטנוס הקטלנית נקרא Clostridium tetani והרעלן שהוא מפריש נחשב לשלישי בעוצמתו בטבע. הרעלנים היחידים שנחשבים לעוצמתיים יותר ממנו הם הרעלנים שמפריש החיידק שגורם למחלת הדפטריה והרעלן שמפריש חיידק שנקרא Clostridium botulinum. החיידק שגורם למחלת הטטנוס מפריש לאחר ההדבקה שני רעלנים שונים שנקראים טטנוספסמין וטטנוליזין. הרעלן העצבי טטנוספסמין הוא הגורם לתסמינים הקליניים הקשים של המחלה.
הרעלן שמפריש החיידק שגורם למחלת הטטנוס פועל במספר אזורים במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים הסימפתטית והתסמינים של המחלה כוללים התכווצויות שרירים חמורות ביותר בכל הגוף עד כדי שברים בעצמות וקרעים בשרירים. סך הכול חמישים אחוז מהחולים במחלה הולכים לעולמם כתוצאה מהתסמינים החמורים שלה.
החיסון נגד טטנוס ודפטריה
במדינת ישראל החיסון נגד טטנוס ודפטריה ניתן בתרכיב משולב שמכיל גם שלושה חיסונים נוספים נגד שיתוק ילדים (פוליו), המופילוס אינפלואנזה B ושעלת. על מנת ליהנות מרמת ההגנה המרבית נגד המחלות ישנו צורך לתת את החיסון בשלוש מנות נפרדות כשהמנה הראשונה ניתנת בגיל חודשיים ולאחר מכן יש להקפיד על מרווח זמנים של בין שישה לשמונה שבועות בין מנה למנה. לאחר המנה השלישית יש לתת מנת דחף נוספת במרווח של בין חצי שנה עד שנה, אך בכל מקרה לא לפני גיל שנה. לאחר מכן ניתנות זוג מנות דחף נוספות בכיתה ב' ובכיתה ח'.
החיסון מעניק הגנה של קרוב למאה אחוז נגד טטנוס והגנה של תשעים וחמישה אחוז נגד דפטריה.
האם תיתכנה תופעות לוואי לאחר מתן החיסון?
במהלך 48 השעות הראשונות לאחר מתן החיסון שליש מהילדים יסבלו מתגובה מקומית שתבוא לידי ביטוי בנפיחות, אודם וכאב במקום ההזרקה. במקרים מסוימים תיתכן אף נפיחות של גפה שלמה במהלך שלושת הימים לאחר מתן החיסון אך כל התופעות הנ"ל חולפות מאליהן ואינן מצריכות התערבות רפואית. בנוסף, תיתכנה תופעות נוספות כמו למשל חום גבוה, חוסר תיאבון, אי שקט ופרכוסי חום.