לפי עמותת אמב"י (ארגון המגמגמים בישראל), אמנם אחד מחמישה ילדים סובל מגמגום עד גיל חמש, אך בשבעים וחמישה אחוז מהמקרים, הגמגום יחלוף במהלך הזמן גם ללא טיפול. בקרב חמישה אחוז מהילדים הסובלים מגמגום, הבעיה נמשכת מעל חצי שנה ברציפות ובמקרים בהם הבעיה נותרת יציבה במשך שלוש שנים, הסיכוי שתחלוף מאליה כבר נמוך ביותר.
שכיחות הבעיה בקרב בנים גבוהה יותר משכיחות הבעיה בקרב בנות, כשהיחס עומד היום על בת אחת שסובלת מגמגום על כל ארבעה בנים הסובלים מהתופעה.
מה הם הגורמים לגמגום בילדים?
נכון לכתיבת שורות אלה הגורם לגמגום אינו ברור עד תום, אך ככל הנראה מדובר במכלול מורכב של גורמים המנהלים ביניהם יחסי גומלין מורכבים. חשוב מאוד להזכיר את המרכיב התורשתי, שכן לפי מחקרים רחבי היקף שנערכו בנושא זה נמצא כי לשישים אחוז מהילדים הסובלים מגמגום ישנו קרוב משפחה אחד לפחות הסובל מגמגום אף הוא.
ישנם רבים הסבורים כי גמגום מתפתח על רקע בעיות רגשיות או על רקע חוסר ביטחון עצמי, ביישנות, לחץ נפשי או חרדה. למעשה ההפך הוא הנכון, כלומר הגמגום הוא זה שגורם להתפתחות הלחץ, הבושה או החרדה. עוד יש לציין כי נכון להיום ברור לכל המומחים בתחום כי אין כל קשר בין גמגום בילדים לבין אינטליגנציה וכי הגמגום לא נוצר באשמת ההורים או באשמת הילד.
מה הם התסמינים של גמגום בילדים?
להלן כמה תסמינים בהם יכול הגמגום לבוא לידי ביטוי בילדים:
- חוסר שטף בדיבור המופיע בתדירות גבוהה – הכוונה היא למשל לחזרה על אותה הברה באמצע מילה שלוש פעמים לפחות, הגורמת לפגיעה בשטף הדיבור.
- עצירת המשפט במהלך הדיבור – ילד הסובל מגמגום לא אחת יתקשה להמשיך משפט שהתחיל ופשוט לא יוכל להוציא הגה מהפה.
- שימוש בתנועות ובאיברים שאינם קשורים למערכת הדיבור – ילדים המודעים לבעיה ממנה הם סובלים, לא אחת ינסו להימנע מהגמגום בדרכים שונות ומגוונות. בהתאם לכך בקרב ילדים אלה ייתכן כי יופיעו תסמינים כמו לדוגמה מצמוץ כרוני בעיניים בזמן הדיבור, תזוזות עצבניות של הראש, הידיים או הרגליים בזמן הדיבור ועוד.
- הימנעות ופחד מדיבור – במקרים החמורים ביותר ייתכן מאוד כי הילד יימנע מדיבור לחלוטין או ימעיט מאוד בדברים על מנת להימנע מהגמגום כליל או במידת האפשר.
כיצד מאבחנים גמגום בילדים?
את האבחון של הגמגום בילדים מבצעת בדרך כלל קלינאי תקשורת. על ידי שיחה חופשית ובחינת תפקודי דיבור מסוימים יכול קלינאי התקשורת להבחין בין חוסר שטף התפתחותי, גמגום או סוגים שונים של בעיות דיבור נפוצות יותר ופחות. חשוב מאוד להימנע מאבחון לא מקצועי או מאבחון עצמאי של הבעיה ולהסתמך אך ורק על חוות דעת של קלינאית תקשורת.
כיצד מטפלים בגמגום בילדים?
הטיפול מתבצע בדרך כלל בשיתוף פעולה מלא עם ההורים כשבמקרים מסוימים הטיפול ניתן להורים בלבד. במהלך הטיפול מעניקים להורים ולילד הסובל מגמגום כלים שמטרתם להפחית את רמת הלחץ ואת מפלס חוסר האונים על מנת להפחית את הסיכוי להחמרת התופעה. במקרים מסוימים ישולבו במסגרת הטיפול טכניקות המגיעות מעולם הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי או הטיפול הקבוצתי.