הביטוי האופייני ביותר של המחלות האוטואימוניות הוא הרס של רקמות ומוות של תאים המתרחשים ללא סיבה ברורה בשלב הראשון, כשבשלב מאוחר יותר ניתן לראות חדירה של תאים הנקראים לימפוציטים מסוג T לרקמות הפגועות.
מה הם הגורמים למחלות אוטואימוניות בילדים?
נכון לכתיבת שורות אלה הגורמים למחלות האוטואימוניות בילדים, כמו גם במבוגרים, אינם ידועים או ברורים עד תום ובאופן עקרוני נהוג להתייחס למחלות אוטואימוניות כאל מחלות מולטיפקטוריאליות. המשמעות היא שעל מנת שתתפרצנה, ישנו צורך בקיום של מספר גורמים במקביל. בין היתר מדובר על גורמים גנטיים מסוימים, גורמים סביבתיים כמו למשל חשיפה לתרופות או למזהמים שונים, גורמים נפשיים מסוימים ועוד.
כיום לא ניתן לדעת מראש האם מחלה אוטואימונית תתפרץ בילד ובאיזה גיל תתפרץ המחלה כשהדבר נכון גם לגבי ילדים שנולדו להורים הסובלים ממחלות אוטואימוניות.
אילו מחלות אוטואימוניות נפוצות בקרב ילדים?
סך הכול קיימות כשמונים מחלות אוטואימוניות. להלן מספר מחלות אוטואימוניות השכיחות יותר בקרב ילדים:
- צליאק – במחלה זו התאים של מערכת החיסון מזהים את הגליאדין (חלבון שמרכיב יחד עם הגלוטנין את הגלוטן) כגורם זר בזמן שהוא נספג בתאי הדופן הפנימית של המעי הדק. לאחר הזיהוי תוקפים תאי מערכת החיסון את הדופן של המעי הדק וגורמים לדלקת.
- קרוהן – מחלה כרונית דלקתית של מערכת העיכול המתפרצת לראשונה בין גיל חמש עשרה לשלושים או בין גיל שישים לשמונים. הדלקת יכולה להופיע בכל אחד ואחד מהאזורים במערכת העיכול באופן התקפי ובנוסף החולים סובלים ממגוון רחב של תסמינים מערכתיים בשכיחות גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית.
- דלקת עור אטופית – מחלה שבאה לידי ביטוי בעור מגורה ויבש וגרד חמור בעיקר בפנים הזרועות, בירכיים, בפנים, בגב ובקפלי הברך. המחלה מופיעה לרוב בתקופת הילדות ובחלק מהמקרים ממשיכה גם בבגרות עם שינויים קלים בהסתמנות הקלינית שלה.
- אופסוקלונוס-מיוקלונוס-אטקסיה – תסמונת אוטואימונית כרונית נדירה מאוד שמופיעה במהלך השנתיים הראשונות לחיים. במחלה זו מערכת החיסון תוקפת את תאי המוח ובעקבות כך מופיעים תסמינים מגוונים כמו למשל החמרה במצב הקוגניטיבי, נסיגה בהתפתחות, הפרעות התנהגות, הפרעות מוטוריות ועוד.
כיצד מאבחנים מחלות אוטואימוניות בילדים?
האבחנה של מחלות אוטואימוניות בילדים משתנה ממחלה למחלה. בין היתר יש לתת את הדעת לתסמינים הקליניים של המחלות השונות ובנוסף לכך ניתן לבצע בדיקות אבחון שונות שמשתנות ממחלה למחלה.
במקרים מסוימים יש לבצע בדיקת רקמה היסטולוגית כמו במקרה של מחלת קרוהן, במקרים אחרים ניתן לזהות נוגדנים מסוימים האופייניים למחלה מסוימת, ישנן מחלות אוטואימוניות שהאבחנה שלהן מתבצעת בהסתמך על התסמינים הקליניים בלבד ועוד.
כיצד מטפלים במחלות אוטואימוניות בילדים?
אמנם הטיפול במחלות אוטואימוניות שונה בין המחלות ולמעשה מותאם באופן אישי לכל חולה וחולה, אך באופן כללי יש להדגיש כי המחלות האוטואימוניות הינן חשוכות מרפא ולפיכך הטיפול בהן מיועד להביא להקלת התסמינים בלבד ולא להביא לריפוי מלא.
בין היתר נעשה שימוש בתרופות שמכילות סטרואידים, בתרופות שמיועדות להביא לדיכוי של מערכת החיסון, בתרופות להפחתת מידת החומרה של הדלקת שמאפיינת מחלות אוטואימוניות רבות, בתרופות ביולוגיות מסוימות שמביאות לפגיעה ממוקדת במרכיבים שונים במערכת החיסון בהתאם לצורך ועוד. כמו כן, חשוב מאוד לנטר את מצב החולים לאבחון סיבוכים שמצריכים טיפולי חירום.