היבלות הנגיפיות שכיחות ביותר בילדים, אך שיא ההופעה של היבלות מתרחש במתבגרים. לאחר סיום ההתבגרות לרוב היבלות נעלמות.
לפי מחקרים אפידמיולוגיים רבים שבוצעו בנושא זה נמצא כי תשעים ושלושה אחוז מהילדים בגיל אחת עשרה שנים שסבלו מיבלות נגיפיות בעור חוו החלמה מלאה עד הגיעם לגיל שש עשרה. בדרך כלל, ההחלמה מתחילה בחסימה של הקפילרות בנגע שגורמות להשחרה שלו ומאוחר יותר להיעלמות שלו.
עם זאת, בקרב ילדים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה או שנוטלים תרופות לדיכוי של מערכת החיסון היבלות יכולות להיות מרובות ביותר וקשות מאוד.
אילו סוגים של יבלות נגיפיות ניתן למצוא בילדים?
נהוג לסווג את היבלות לפי המיקום שלהן בגוף להלן:
- Plana Warts – יבלות מרובות ושטוחות שמופיעות בעיקר באזור הפנים אך במקרים מסוימים יופיעו גם ברגליים ובידיים.
- Mosaic Warts – יבלות קטנות מאוד ורבות מאוד שעמידות לרוב סוגי הטיפולים.
- Plantar Warts – יבלות שמופיעות בעיקר בכפות הרגליים. מדובר על יבלות שמסבות לחולים כאב ולרוב החולה יתלונן על חדירה של זכוכית או גוף זר כלשהו לרגל.
- Verruca Vulgaris – הסוג השכיח ביותר של היבלות הנגיפיות שמופיעות בעיקר בידיים אך יכולות באופן עקרוני להופיע בכל מקום בגוף.
כיצד מועברת המחלה?
המחלה מועברת במגע אך לא תמיד מדובר על מגע ישיר בין יבלת לבין עור בריא. הנגיף יכול לקנן גם בחפצים שבהם עשה האדם החולה שימוש כמו למשל במגבת או בבגדים.
כמו כן, במקרים מסוימים מתרחש תהליך של הדבקה עצמית. תהליך זה מתרחש כאשר החולה נוגע ביבלת או מגרד אותה ולאחר מכן נוגע באזור אחר בעור שבו בשלב מאוחר יותר מתפתחת יבלת נוספת. זוהי סיבה נוספת לכך שחשוב להגיש טיפול לחולים בשלב מוקדם.
כיצד מאבחנים את היבלות בעור?
את היבלות פשוט וקל לאבחן על ידי בחינה של המראה שלהן. עם זאת, במקרים מסוימים יהיה צורך לבצע בדיקות דם על מנת לזהות קיום של נוגדנים לנגיף שגרם ליבלות. בדיקה נוספת שמסייעת לקביעת האבחנה היא ביופסיה של היבלת שמאפשרת לראות את השינויים האופייניים בעור.
כיצד מטפלים ביבלות נגיפיות בילדים?
למרות שלרוב היבלות הנגיפיות חולפות מאליהן גם ללא טיפול תוך שנתיים לכל היותר, הרי שבמקרים מסוימים הן עשויות להיות גדולות וכואבות ולא להיעלם גם לאחר זמן רב יותר. זוהי הסיבה שחשוב לטפל ביבלות ולכך יש להוסיף את העובדה שהיבלות מהוות מפגע אסתטי שגורם לילדים רבים לחוש בושה.
להלן מספר סוגי טיפולים נפוצים לטיפול ביבלות נגיפיות בילדים:
- חומצה סליצלית – חומצה סליצלית ניתנת כטיפול מקומי ביבלות נגיפיות. ניתן לתת אותה במשחה, בנוזל או בקרם וכן כיום ניתן לרכוש פלסטרים שמדביקים באזור היבלת שמכילים את החומצה ומפרישים אותה ליבלת. מדובר על טיפול יעיל, מהיר, פשוט ונוח שלא כולל תופעות לוואי.
- חנקן נוזלי – הקפאה של היבלת באמצעות חנקן נוזלי היא טכניקה טיפולית נפוצה נוספת. משך ההתזה של החנקן הוא שניות ספורות ולאחר שהחולה חוזר לביתו מתחילה להיווצר מתחת ליבלת שלפוחית. בשלב מסוים השלפוחית מתפוצצת והיבלת נושרת.
- טיפול לייזר – אחד הטיפולים המקובלים ביותר במחלה זו. באמצעות קרן לייזר הרופא צורב את היבלת תוך שניות ספורות כשלרוב באזור הטיפול נשארת צלקת קטנה.
- טיפולים נוספים – טיפולים נוספים יכולים להיות אימונותרפיה, הזרקות בליאומיצין, טיפולי היפנוזה או דמיון מודרך ועוד.