היא מתפרצת ברוב המקרים בין גיל שנתיים לגיל שמונה שנים, אך באופן עקרוני קיים סיכוי מסוים שתתפרץ בגילאים מבוגרים. מצב זה מתאפשר רק בקרב אנשים שמעולם לא נחשפו לנגיף שמחולל את המחלה אלא בגיל מבוגר יחסית.
יש לציין שבמבוגרים לרוב המחלה תבוא לידי ביטוי באופן קשה יותר מאשר בילדים. עוד יש לציין כי הידבקות באבעבועות רוח במהלך ההיריון עלולה לסכן את האם ואת העובר אם כי מדובר על תופעה נדירה ביותר.
מה הם הגורמים לאבעבועות רוח?
הגורם למחלה הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס שנקרא ווריצלה זוסטר. תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין שבוע אחד לשלושה שבועות ולאחר שתקופה זו מסתיימת, מופיעות השלפוחיות האופייניות למחלה.
עם זאת, למרות שהשלפוחיות בשלב מסוים הופכות למדבקות מאוד כפי שנסביר בהמשך, הרי שהחולה מסוגל להדביק אחרים עוד קודם להופעת השלפוחיות ולמעשה אפילו יומיים לפני שמופיעה הפריחה הראשונית וזאת כיוון שהנגיף נמצא גם בהפרשות הגוף השונות בדגש על הנזלת והרוק.
מה הם התסמינים של המחלה?
התסמינים הראשונים שיהוו עדות להידבקות הם תסמינים לא ספציפיים שיכולים להתאים גם למחלות מדבקות אחרות. בין היתר מדובר על חוסר תיאבון ניכר, תחושה כללית רעה, כאבי שרירים, כאבי ראש, חום ובחילות. כפי שציינו, במידה והמחלה התפרצה במבוגר, הוא יסבול מהתסמינים האלה בדרגת חומרה גבוהה יותר מאשר ילד שיידבק במחלה.
לאחר מכן תופיע פריחה באזורים מסוימים בגוף בדגש על הידיים והרגליים, על הבטן והחזה, בפנים, בקרקפת, מאחורי האוזניים ומתחת לזרועות. בשלב הראשון הפריחה מורכבת מנגעים שטוחים בצבע אדום שקוטרם מילימטרים ספורים, לאחר מכן הנגעים מתחילים לבלוט מעט מעל פני העור ותוך מספר שעות הנגעים מתחילים להתמלא בנוזל ולגרד מאוד.
בין יממה לארבעה ימים מהיווצרות השלפוחיות על פני העור הן מתייבשות מאליהן ושבוע עד שבועיים לכל היותר לאחר ההתייבשות הגלדים שנוצרו באזורים שבהם היו שלפוחיות נושרים.
אבחון המחלה
את המחלה מאבחנים ברוב המקרים בהתבסס על ההסתמנות הקלינית שלה, שכן מדובר על שילוב ייחודי של חום גבוה, שלפוחיות רבות ופריחה עורית שמקדימה את השלפוחיות. עם זאת, במקרים חריגים יהיה קושי להבדיל בין אבעבועות רוח לבין עקיצות חרקים. על מנת בכל זאת לספק אבחנה מדויקת של המחלה ניתן לבצע בדיקות דם לזיהוי של הנגיף או של הנוגדנים נגד הנגיף.
כיצד מטפלים באבעבועות רוח?
למרות שבאופן עקרוני הגוף שלנו מסוגל לפתח נוגדנים נגד הנגיף ולהתמודד עם המחלה גם ללא טיפול חיצוני, הרי שבכל זאת קיימים כמה טיפולים שמיועדים לסובלים מאבעבועות רוח להלן:
- אציקלוביר – תרופה שמסייעת למלחמה בנגיפים ממשפחת ההרפס. התרופה מסוגלת להקטין את הסיכוי לסיבוכים, לקצר את משך המחלה ולעכב את ההתרבות של הנגיף. בדרך כלל נהוג לתת את התרופה רק לנשים שנמצאות בטרימסטר השלישי של ההיריון, לחולים מבוגרים, לחולים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה או מדוכאת או לחולים שסובלים ממחלה קשה במיוחד.
- תרחיץ קלמין – תרחיץ קלמין מסוגל להביא לקירור ולהרגעה של העור ומיועד להביא להפחתה במידת החומרה של הגרד.
- תרופות להורדת חום – במידה וישנו צורך להוריד את החום ניתן לעשות שימוש באיבופרופן או פרצטאמול. חשוב להימנע באופן מוחלט ממתן אספירין לילדים מתחת לגיל 16 בדגש על ילדים שסובלים מאבעבועות רוח כיוון שלפי מחקרים נמצא שהשילוב הנ"ל עלול להוביל לנכות חמורה ואף לגרום למוות.
- שתייה מרובה – חשוב להקפיד על שתייה נאותה במהלך היום.
אולי יענין אותך גם:
מהי חררה? וכיצד מטפלים במיליאריה או פריחת חום?